ספורטאים מפהקים לפני תחרויות, כנרים לפני שעולים לבמה להופיע בקונצרט או צנחנים לפני הקפיצה מהמטוס. למה לפני אירוע מלחיץ נוטים לפהק באופן בלתי רצוני? מה ההיגיון?   רובנו מייחסים פיהוק ל3-6 שניות לפני ההרדמות או לשעמום ולא למצבי תעוזה וכישרון. מה שמציעים החוקרים ממרילנד הוא שהפיהוק מקל על המעבר בין מצבים כמו בין עירות להירדמות או ההפך. אבל נראה שלפיהוק עוד תפקודים, העובר ברחם מפהק כבר מגיל 20 שבועות ולראות או לשמוע פיהוק גורם גם לנו לפהק וגם כשעצבנים מפהקים יותר. זוחלים, צפורים, יונקים ודגים, כולם נוטים לפהק לפני עימות או לפני פעילות מלחיצה או מאיימת. יש פסיכולוגים המציעים שהפיהוק הוא סוג של העברה של פעילות מלחיצה ודומה לפעילויות כמו לגרד בראש, ללטף זקן דימיוני או למשוך את תנוך האוזן המתרחשים בתגובה למצבים לא נוחים.   אחד הרמזים להבנת הפיהוק מגיע מכיוון אחר. ד"ר גלופ מאוניברסיטת ניו-יורק מפנה תשומת לב ליכולת של הפיהוק לשמור את הטמפרטורה הנכונה למוח ולמנוע את התחממות המוח שיכולה להזיק לפעילותו גם בהאטה וגם בפגיעה בפעילות כמו למשל ביכולת הזיכרון. כבר ב- 2010 הראה ד"ר גלופ שהעלאת טמפרטורת המוח של חולדות אפילו ב- 0.18 מעלות פרנהייט, גרמה לחולדות לפהק, פעולה שהורידה מהר את הטמפרטורה של הגולגולת שלהן. ד"ר גלופ מציע שגם מוח האנשים פועל דומה. בפיהוק, הלסתות, עם פעירת הפה, דוחפות דם למוח וזה מוציא בכח את הדם החם ממנו. בנוסף, גם השאיפה העמוקה מביאה זרם אויר מוגבר לראש והוא מפזר את החום ומקרר את העורקים.   מחקרים חדשים תומכים בהצעה זאת, אנשים נוטים לפהק יותר בקיץ מאשר בחורף או הראו שפעילות כמו קפיצות בקור מפחיתה את תדירות הפיהוקים. סטרס וחרדה, אף הם מחממים את המוח ולכן יתאים הפיהוק במצבים כאלה כדי להפחית את עליית טמפרטורת הראש. מחקר של ד"ר תומפסון מאנגליה מראה שהפיהוק קשור גם עם עליה ברמת הקורטיזול בדם שקשור גם הוא בסטרס ויכול להפעיל עם אדרנלין את ההיפותלמוס כדי לצנן את המוח.   נראה שלא סתם נהוג לציין שעדיף לשמור על ראש קר...  http://www.wired.com/2015/06/big-question-yawn-im-nervous-stressed/?mbid=nl_062315