עם צלצול השעון המעורר של הבקר מתעוררות גם בי המחשבות הבלתי פוסקות. אצל רובנו (ניתן קרדיט לכל השאר) רובן עוסקות בתלונות קטנוניות על אחרים - הוא אמר לי, הוא עשה לי, הבוס שלי לא מכיר בתרומתי, אשתי לא תומכת בי, בעלי לא עוזר לי מספיק, הבן שלי לא מכבד
אותי
ועוד ועוד מחשבות מעיקות,מייאשות,מתסכלות,עקשניות,ובעיקר מתקיפות
אותי ואת גופי, אתכם ואת גופכם. 

אך אם לרגע נעצור ונתבונן על המחשבות האלה מהצד,כמו  הזבוב על הקיר שמתבונן בנו ובמחשבותינו- נצליח להבין כי כשאנחנו חושבים מחשבות כאלה - א חנו מפקידים את כוחנו בידי מישהו אחר. כי הרי על בעלי ומעשיו, על אשתך ותגובותיה, על הבוס חסר הניסיון  ואפילו על ילדיכם-בואו נודה-אין לנו שליטה. השליטה היחידה שיש לנו היא עלינו בלבד- על מה אנחנו יכולים לעשות,על איך אנחנו יכולים להגיב - פה, בשטח הזה ,כוחנו הוא שלנו ויש לנו בחירה רבה במה לעשות איתו.

אז לפני שגם אתם- כמוני -תוקפים את עצמכם במחשבות מחלישות כאלה-
בואו תבדקו לרגע בידי מי אתם מוסרים את הכוח שלכם והאם זו הבחירה הראשונית שלכם?

שיהייה ערב נעים,

שושי