לזכור את מה ששכחנו

מחקר חדש מראה ששכחה היא לא נזק אלא בעייה של שליפת מידע ולכן עקרונית ניתנת לתיקון.
חוקרים מ- MIT הצליחו לשחזר זיכרון שאבד לעכברים וזאת בטכנולוגיה של אופטוגנטיקה בה חלבונים הוספו לנוירונים והופעלו בעזרת אור.
המימצאים החדשים פורסמו בעיתון Science וענו על שאלה ישנה האם שכחה היא נזק או חסימת זיכרון?
שנים רבות מתלבטים חוקרי מדעי המוח האם שכחה רטרוגרדית המלווה סטרס, פגיעה טראומטית או מחלה כמו אלצהיימר היא תולדה של נזק לתאי מוח מסוימים ולכן אינה ניתנת לשחזור או הינה תולדה של חסימה המונעת את ההיזכרות.
התשובה החדשה - שכחה היא בעיה של פגיעה בשליפת המידע.
הנחת חוקרי זיכרון היתה שרשת נוירונים במוח מופעלת כשרוכשים זיכרון וגורמת לשינוי פיסי או כימי תמידי. כשרשת נוירונים זאת המכונה “memory engram cells” מופעלת על ידי גרוי של למשל מראה או ריח, כל הזיכרון נשלף. עוד רצו החוקרים להראות שמתנהלים תהליכי LTP long-term potentiation המובילים חיזוק של סינפסות המאפשר העברת מידע בין קבוצות נוירונים כתוצאה של לימוד או ניסיון.
כדי ללמוד על התהליכים איתרו החוקרים קבוצה של תאי engram בהיפוקמפוס של העכברים, תאים אשר יכלו לבטא זיכרון כשהופעלו בכלים אופטוגנטים והם הצליחו להראות שהקשרים הסינפטיים של תאים ספציפיים אלה אכן התחזקו.
בשלב הבא רצו לבחון החוקרים מה קורה לזיכרון כשחוסמים את תהליך החיזוק. את זה עשו כשנתנו לעכברים anisomycin שחסם את יצירת החלבונים בנוירונים מיד אחרי שיצר העכבר זיכרון חדש וכך הוא לא יכול היה לבצע את חיזוק הסינפסות.
בחזרה לעכברים אחרי יום, נכשל הניסיון להפעיל אצלם את הזיכרון החדש עם גירוי ריגשי וזאת למרות נוכחות תאי ה-engram. דהיינו, ללא חיזוק הסינפסות הזיכרון הולך לאיבוד.
השלב המעניין במחקר התרחש כשהפעילו החוקרים באמצעות הכלים האופטוגניים את יצירת החלבונים שנחסמה וכשזה התרחש חזר במלואו גם הזיכרון של העכברים.
המשך המחקר הראה שהזכרונות נשמרים בנתיבים של קבוצות תאי engram והחיבורים שבינהם ולא בסינפסות המחוזקות.
התפיסה החדשה והמהפכנית היא שלכל זיכרון יש את האנסמבל של מסלול תאי engram באיזורי מוח ספציפיים שיחד מגדירים אותו וזה מציע ששמירת הזיכרון הינו תהליך אחר מתהליכי שליפת הזיכרון.
הבשורה המעניינת - נראה שנוכל להפעיל הליכים שיקדמו שליפת זיכרון במצבים שאנו נוטים לשכוח.
Scientists recover ‘lost’ memories
ועוד מחקר המראה שכששוכחים אנחנו יכולים לזכור יותר ממה שאנחנו חושבים...
וגם על שימוש במוסיקה להחזרת זיכרונות. ועל פרויקט Music and Memory שהקים דן כהן.
ועוד על איך עובד הזיכרון?... ואיך חיזוק העצמות טוב לזיכרון עם ההזדקנות...
תגובות

ד"ר דינה ראלט PhD
בעכברים נמצאה תרופה היכולה לפרק את משקעיי המוח הקשורים עם מחלות כמו אלצהיימר...
על התרופה החדשה:
A key component of the new plaque-busting drug from NeuroPhage Pharmaceuticals is a protein from a bacteriophage, a type of virus that exclusively infects bacteria. Called M13. Its plaque-defeating properties were discovered by sheer chance.
The drug is made up of a viral protein that recognises the structural kink that is shared by the misfolded proteins implicated in various brain diseases. This is attached to a fragment of a human antibody. The phage protein binds to the plaques, then the antibody portion marks it for clearance from the brain.
ד"ר דינה ראלט PhD
גם המיקום במוח של המישקעים חשוב לסיכויי האלצהיימר
http://www.medpagetoday.com/MeetingCoverage/AAIC/52657
ד"ר דינה ראלט PhD
דרך לחזק את הזכרון היא לחזור ולספר פעם אחת בקול את האירוע שרוצים לזכור:
http://www.sciencedaily.com/releases/2015/10/151027213408.htm
אני עושה זאת כשאני רוצה לזכור חלום...בלי לחזור על תוכן החלום רב הסיכוי שאשכח...
ד"ר דינה ראלט PhD
לא בכדי אומרים שזה טוב "לישון על זה"...השינה גם מחזקת זיכרון שכן במהלכה המוח מחליט מה כדאי לשמור ועל מה לוותר...
ד"ר דינה ראלט PhD
משחקי מחשב שומרים על הזיכרון