בתקופות מסוימות בחיים שלי אני מתאמנת על הדבר הנפלא הזה שנקרא חלומות צלולים. חלום צלול פירושו חלום שהוא בעצם חלום רגיל שנחלם בזמן השינה רק שבניגוד לחלומות רגילים, בחלום צלול החולם מודע לכך שהוא נמצא בחלום. המודעות הזאת מאפשרת לחולם לשלוט בחלום, לנווט אותו כרצונו וכל זה תוך כדי שעדיין קיימת איפשהו האשליה שמדובר במציאות. התופעה הזאת יכולה לקרות באופן ספונטני, בלי לתרגל את העניין אבל אפשר גם להתאמן על כך ולהגיע לחלום צלול במכווון ואז החוויה היא גם הרבה יותר עוצמתית וחזקה. 

למשל בתקופות שבהן באמת תרגלתי את החלומות הצלולים בצורה רצינית, הגעתי לתוצאות מדהימות. הרגשה של כאילו לחיות במציאות אחרת שאותה אני יכולה לנווט ולשלוט בה כרצוני. 

 

לאחרונה התחלתי שוב להתעניין בנושא הזה. זה בא לי מתוך כך שלפני מספר לילות היה לי חלום צלול באופן ספונטני כאמור, בלי לתרגל את זה. 

 

ומה שאני חושבת עליו הוא שאולי בעצם תרגול של חלומות צלולים ועבודה איתם יוכל גם לסייע לי לרפא את עצמי מהכאב הכרוני שאני סובלת ממנו. (הנה, פעם ראשונה שאני מעזה לקרוא לו כאב כרוני. כי כאב שנמשך חצי שנה הוא כאב כרוני ואין טעם להתכחש לזה עוד). 

חיפשתי באינטרנט מידע על כך, התעניינתי לדעת האם זה באמת אפשרי, לרפא מחלות ו/או כאבים באמצעות חלומות צלולים. לא מצאתי מידע ספציפי על זה. רק על מקרים שבהם אפשר לפתח מיומנויות שונות, לפתור בעיות פסיכולוגיות ואפילו לטפל במקרים של פוסט טראומה. 

 

מצד שני יש הרי את הנושא של דמיון מודרך שעליו יש הרבה יותר עדויות שהוא כן עזר לאנשים להירפא מכל מיני מכאובים ומחלות. אז אם אפשר להגיע לזה בדמיון מודרך, ההיגיון שלי אומר שבחלומות צלולים על אחת כמה וכמה, כי הרי חלום צלול הוא גם כן סוג של דמיון מודרך רק שהוא נעשה בשינה ולא תוך כדי עירות והחוויה היא גם הרבה יותר עוצמתית וחזקה כי יותר קל יחסית לחוות תחושה של מציאות. אז אם השיטות הקונוונציונליות שניסיתי עד עכשיו לא עזרו, למה לא ללכת לשיטה הפחות קונוונציונאלית? מקסימום אהנה מהחוויה עצמה. 

 

הדבר הבסיסי ביותר שצריך כדי לתרגל חלומות צלולים הוא לנהל יומן חלומות. פשוט בכל פעם אחרי התעוררות מחלום, מיד לרשום את החלום במחברת. ככל שרושמים היכולת לזכור את החלומות הולכת וגדלה ועם הזמן אני לומדת להכיר את האופי של החלומות שלי, על מה אני עשויה לחלום ומתוך כך יותר קל לי לזהות בזמן חלום שאני חולמת. 

אז אתמול קניתי מחברת ועט ושמתי כבר ליד המיטה. אם כי התעוררתי באמצע הלילה וקצת התבאסתי כי אמנם זכרתי שחלמתי משהו אבל לא זכרתי מספיק כדי לרשום. מה שזכרתי היה מעורפל כזה ולא ברור, לא משהו שאפשר להגדיר באמצעות מילים. 

 

בכל אופן בסביבות 4:00 לפנות בוקר נרדמתי שוב והפעם היה לי חלום צלול! אני לא זוכרת הרבה ממה שהיה לפני שזה הפך לחלום צלול. אני רק זוכרת שבחלום אני הולכת באיזשהו מקום, אין לי מושג איפה ואז מחליטה לעשות בדיקת מציאות. (עוד משהו שצריך לתרגל כאשר מתרגלים חלומות צלולים). רציתי לראות אם אצליח לעוף. ניתרתי מעט מעל הקרקע ולהפתעתי מהניתור הזה התרוממתי באוויר ו...התחלתי לעוף! זה כמובן הרגע שבו הבנתי שזה חלום. כלומר החלום הרגיל הפך לחלום צלול. ובעודי ממשיכה לעוף למרחקים נזכרתי בעצם שהסיבה שאני מתרגלת חלומות צלולים היא כדי לנסות לרפא את הכאב במפשעות ובאגן. ותוך כדי תעופה חשבתי איך אני רוצה לעשות את זה. ככה אני ממשיכה לעוף ולחשוב, מדי פעם דעתי מוסחת כדי לעשות עוד כל מיני שטויות משעשעות כמו לעבור דרך קירות או דווקא להיכנס מתחת לאדמה כי בחלום הכל אפשר. רק אחר כך חשבתי אולי בחלום למצוא איזה חפץ להניח על המקום הכואב ולהחליט שהחפץ הזה ירפא אותי. הרי בחלום הכל אפשר. 

אבל עד שחשבתי "התעוררתי" מהחלום. אני כותבת "התעוררתי" כי בעצם לא באמת התעוררתי אלא חוויתי מה שנקרא "התעוררות שווא". התעוררות שווא היא מצב שבו נדמה לי שהתעוררתי אך למעשה אני עדיין בחלום. כאילו עברתי לחלום אחר והפעם זה כבר לא היה חלום צלול כי הרי כביכול כבר התעוררתי. 

 

כאשר התעוררתי באמת אחרי כמה רגעים רציתי לכתוב את החלומות במחברת שהכנתי אבל העט שהכנתי לא ממש כותב (וזאת הייתה מציאות ולא חלום! למרות שלפעמים תקלות מעצבנות כאלה יכולות לרמז על כך שזה חלום, בחלומות התקלות האלה הם תופעה נפוצה). אז כתבתי את החלום בקובץ במחשב. 

 

יש לציין שבשנייה שהתעוררתי (התעוררות אמיתית ולא "שווא") באמת הרגשתי יותר טוב מבחינת הכאבים אבל כשקמתי התחלתי להרגיש אותם שוב. 

 

בכל זאת אני חושבת שאמשיך לתרגל את החלומות הצלולים. סה"כ זאת הייתה חוויה לא רעה יחסית לזה שבתקופה האחרונה אני לא מי יודע מה מתרגלת את זה. אם אתרגל ברצינות אני בטוחה שאגיע לתוצאות מדהימות כפי שהיה בעבר. ואולי זה יסייע לי גם לרפא את עצמי.