ראשית כל, נפתח בהודעה מצערת ומפוכחת שנשמעת מפי חוקרים ואונקולוגים רבים: אין ולא תהיה תרופה למחלת הסרטן. כלומר, תרופות חדשות וטיפולים פורצי דרך ודאי יש, והשנים האחרונות היו פוריות ואופטימיות במיוחד בחזית של חקר ורפואת הסרטן. אבל התרופה בה"א הידיעה, זו שהאנושות כמהה אליה כל כך ושאמורה לחסל כל תא סרטני באשר הוא, היא כנראה חזון שאינו בר מימוש. השאלה הכללית הנפוצה: "מתי תימצא תרופה לסרטן?" תישאר ערטילאית עוד שנים רבות, ולו בשל העובדה שצירוף המלים "מחלת הסרטן" מתייחס לכ–400 מחלות שונות. אמנם יש להן משותף, אבל השוני ביניהן תהומי כמעט בכל רובד אפשרי: הגורמים ואוכלוסיות הסיכון, התסמינים, קצב התפתחות, הדינמיקה בתוך גוף האדם, ההשפעות על המערכות השונות ועוד. אבל העובדה שתרופה יחידה וקולקטיבית למיגור הסרטן אינה על הפרק לא פוסלת את נקודת המבט הרוחבית בהתמודדות עם הסרטן ובפיתוח גישות וכיווני מחקר. אחד המעניינים שבהם הוא האימונותרפיה — זו המבוססת על המערכת החיסונית. ההנחה שעומדת בבסיס גישה זו קובעת שלמערכת החיסונית יש יכולת להילחם בתאים סרטניים על ידי התערבויות חיצוניות שונות שמעודדות אותה לפעול נגד התאים הסרטניים. ד"ר כהן במעבדתו באוניברסיטת בר־אילן, אתמול. להערכתו, הפיתוח יגיע לבשלות בטווח של חמש עד עשר שניםתומר אפלבאום עוד כתבות בנושאמחקר: רוב סוגי הסרטן מקורם ב"חוסר מזל", ולא בתורשה או בסביבה  04.01.2015מדענים ישראלים בוחנים אם קנאביס יכול לעכב גידולים סרטניים   09.04.2015 כתבה זאת זמינה למנויים בלבדחוקרים פיתחו טיפול חדש לעצירת התפשטות גידולים סרטניים במוח  20.02.2015 כתבה זאת זמינה למנויים בלבדבדיקה חדשה מבשרת על פריצת דרך באבחון סרטן השד   15.03.2015 כתבה זאת זמינה למנויים בלבדהאימונותרפיה, ששמה נעשה מוכר יותר ויותר, כבר החלה לרשום הצלחות בשטח. בשנה שעברה בלטו שני טיפולים חדשים לסרטן שמסייעים לתאי המערכת החיסונית של הגוף להילחם בגידולים, והם מבטיחים טיפול טוב יותר ובעל טווח ארוך יותר, עם פחות תופעות לוואי שליליות. שתי התרופות הללו — קיטרודה (Keytruda) של חברת מרק ואופדיבו (Opdivo) של בריסטול־מאיירס — שייכות לקבוצת תרופות חדשה בשם "מעכבי PD-1". הן פועלות באמצעות חסימת היכולת של הגידולים הסרטניים לדכא פעילות של תאי דם לבנים ובכך מאפשרות למערכת החיסון לזהות תאים חולים ולתקוף אותם. ההצלחה הדרמטית שרשמה קיטרודה בטיפול בסרטן עור מסוג מלנומה, ובסרטן הריאות, וההצלחה של אופדיבו בטיפול בסרטן הריאות, עוררו התרגשות יוצאת דופן בקהילה הרפואית. במעבדות של חברות התרופות הגדולות משקיעים משאבים רבים בכיווני המחקר והפיתוח של טיפולים מהסוג הזה, בייחוד לאחר שאנליסטים בארצות הברית העריכו כי גל הטיפולים מבוססי המערכת החיסונית עשוי להניב לחברות התרופות הכנסות של כ–30 מיליארד דולר בשנה. למרות התמריץ המסחרי, פיתוח טיפולי האימונותרפיה לסרטן מתקדם עקב בצד אגודל והוא עדיין רחוק מלהיות הגישה השלטת בטיפולי הסרטן. אך מבחינה מחקרית, הטיפול פתח צוהר לשאלה מרתקת ורחבה יותר: האם ניתן להתערב בפעילותה של המערכת החיסונית באופן מלאכותי, כך שתדע להתמודד באופן קבוע עם גידולים סרטניים, ולא רק בטיפול נקודתי לסוג סרטן מסוים. במעבדה של ד"ר סיריל כהן, ראש המעבדה לאימונולוגיה של הסרטן ולאימונותרפיה בפקולטה למדעי החיים של אוניברסיטת בר־אילן, עוסקים בשאלה הזו בדיוק בשנים האחרונות. "באופן כללי, אנחנו יודעים היום שמערכת החיסון מסוגלת לזהות ולהרוג תאים סרטניים", מסביר כהן. "התאים הלבנים של מערכת החיסון, אלה שמיוצרים במוח העצם ומגינים על הגוף מפני פולשים כמו חיידקים, נגיפים וטפילים, יודעים להילחם גם בתאים הסרטניים, אבל באופן מוגבל. השאלה המרכזית היא איך משנים את ההתנהגות של המערכת החיסונית והופך אותה לכזו שתהיה מסוגלת לזהות ולפעול נגדם". המולקולה המלאכותית שיצרו כהן ועמיתיו יודעת לעודד את תאי הדם לפעולה נגד תאי הסרטן. המולקולה הציגה עד כה הצלחה מרשימה בעכברים. במחקר ראשון שהתפרסם לפני כשנה הצליחה המולקולה להביא לנסיגה משמעותית של גידולי סרטן העור בכ–60% מהמקרים. מחקר ההמשך, שנעשה על בסיס אותה מולקולה בסרטן, הניב תוצאות דומות גם בסרטן הכבד והריאות. את המחקר ערכה דוקטורנטית מצוותו של כהן, חן אנקרי, יחד עם ד"ר מרים הורוביץ־פריד ואביתר ויצמן, והוא צפוי לראות אור בחודשים הקרובים. "אם נדמה לרגע את התאים הלבנים למכונית, אז תאי הסרטן למעשה לוחצים על דוושת הברקס", מסביר כהן. "פיתחנו דרך להיכנס לתוך ה'מנוע' ולשתול בו מולקולה שמנטרלת את דוושת הברקס ומחברת אותו לדוושת הגז. התרופות שיש כיום מעולות, אבל כשאתה מזריק אותן אתה לא יודע בדיוק לאן הן ילכו". למעשה, כהן מדבר על שינוי מרכיב בבסיס המערכת החיסונית: החדרה של מולקולה שתשנה את התנהגות המערכת באופן קבוע בדומה לנוגדנים, רק באופן מורכב יותר. "כשאדם חולה באבעבועות רוח ומחלים, המערכת החיסונית משאירה 'גדוד מילואים' שיודע למנוע ממנה להתפרץ שוב בעתיד", אומר כהן. "בסרטן זה שונה, אבל ברגע שאתה יודע מה המטרה שלך ומה נקודות התורפה, ייתכן שניתן לכוון את מערכת החיסון כך שתילחם טוב יותר בתאים סרטניים". כהן (40) עוסק ב–16 השנים האחרונות בחקר המערכת החיסונית והסרטן. עבודת הדוקטורט שלו בטכניון עסקה בחקר מערכת החיסון, ואת הפוסט־דוקטורט עשה במרכז לחקר הסרטן של מכון הבריאות הלאומי האמריקאי (NIH). בשנת 2007 שב לישראל והקים באוניברסיטת בר־אילן את המעבדה לאימונולוגיה של הסרטן ולאימונותרפיה. בדומה לתרופות קיטרודה ואופדיבו, גם המולקולה המלאכותית שפותחה במעבדה של כהן מתמקדת בנקודת הכשל של מערכת חיסונית בשם PD-1, שידועה כמולקולה המגבילה את המערכת החיסונית ואינה מאפשרת לה לתקוף תאים סרטניים. יחד עם עמיתיו הצליח כהן ליצור מולקולה שמשלבת מרכיבים של PD-1 ומרכיבים של קולטן בשם 28–CD – שמוכר מאז שנות ה-90 כממריץ תאי T (סוג של תאים לבנים) לפעולה. "לתא יש חלקים פנימיים וחיצוניים שתפקידם לנהל את האינטראקציה של התא ולתרגם את מה שקורה בפנים כלפי חוץ ולהפך", הוא אומר. "מולקולת ה-PD-1 נמצאת על התפר ויש לה חלק חיצוני ופנימי. האופן שבו עובדת תרופת הקיטרודה, לצורך העניין, הוא על ידי חסימת המסלול השלילי של ה-PD-1 מבחוץ. בפיתוח שלנו, לעומת זאת, יצרנו מולקולה ייחודית שלא רק בולמת את המסלול השלילי אלא גם משתמשת בו להפעלת התאים הלבנים ומניעה אותם לפעול נגד התאים הסרטניים. בפועל, לקחנו את החלק החוץ־תאי של מולקולת ה-PD-1 וחיברנו אותו, כמו שמחברים אבני לגו, ל-CD-28, שמגרה את התאים הלבנים לפעולה. בכך יצרנו מולקולה חדשה שתוקפת את התאים הסרטניים באמצעות המערכת החיסונית. במחקרים שלנו ראינו שהגישה הזו מוצלחת". לא בכדי מדבר כהן במונחים של "גישה". בניגוד לטיפול תרופתי נקודתי (גם כזה המבוסס על עידוד המערכת החיסון) נגד סוג מסוים של סרטן, הוא מייצג גישה שנבחנת במקביל גם במעבדות שונות ברחבי העולם, ולפיה התערבות מלאכותית במערכת החיסון עשויה להעניק למערכת החיסונית סט של כלים קבועים שיוטמע במערכת ויהפוך לחלק אינטגרלי ממנה, באופן שיסייע לה להילחם בתאים סרטניים. ברמה המעשית, מעריך כהן, הפיתוח יגיע לבשלות בטווח של חמש עד עשר שנים והוא ייועד לאנשים שאובחנו כחולים ולא כטיפול מונע, בתור כלי טיפולי נוסף ולא כטיפול בודד. לדבריו, הגישה של הנדסת מערכת החיסון כך שתדע להילחם בתאים סרטניים הולכת יד ביד עם הטיפול התרופתי הממוקד. "ברגע שאתה משפר את איכותם של אותם תאים לבנים, אתה מעניק להם את האפשרות להיות מושפעים פחות מהדיכוי שתאי הסרטן מפעילים, ובכך גדלה האפשרות של המערכת החיסונית להילחם בהם", הוא מסביר. כמו חוקרים ואנשי רפואה רבים אחרים, גם כהן סבור שהמלחמה בסרטן היא ארוכה ומתישה שמשלבת בין כמה טיפולים. "אני מאמין שלא יהיה טיפול אחד לסרטן ושהפתרון יהיה תמיד פתרון של שילוב. אנחנו מדברים על מאות מחלות שונות. לכן המחקר מתרחב למקומות חדשים".