גליובלסטומה רב־צורנית (Glioblastoma multiforme) הוא גידול במוחבעל דרגת הממאירות הגבוהה ביותר, והוא מהווה כ-50% מכלל גידולי המוחהסרטניים. מדובר בסוג הסרטן האלים וההרסני ביותר במוח, ואין לו כיום שום טיפול אפקטיבי. רוב החולים במחלה שורדים פרקי זמן שבין חצי שנה ועד שנה וחצי מרגע גילויה. מחקר חדש שבוצע באוניברסיטת תל אביב מציע תקווה לעשרות אלפי החולים מדי שנה במחלה הקשה וחשוכת המרפא. את המחקר ערך פרופ' דן פאר מהמחלקה לחקר התא ולאימונולוגיה ומהמחלקה למדע והנדסת חומרים באוניברסיטת תל אביב, יחד עם ד"ר צבי כהן, מנהל יחידת הנוירוכירורגיה האונקולוגית במרכז הרפואי שיבא בתל השומר. תוצאות המחקר התפרסמו בכתב העת ACS Nano. ד"ר כהן הוביל לאורך השנים מספר מחקרים קליניים בחולי גליומה. מחקריו כללו טיפולים ניסיוניים שנועדו לטפל ברקמות הסרטניות והרקמות הבריאות לאחר הסרת הגידול. "לצערנו, גם הטיפולים החדשניים ביותר בתחום, כגון טיפול גנטי, טיפול ברעלני חיידקים, וטיפול בגלי קול של אולטרסאונד בעוצמה גבוהה – לא הצליחו לבלום את גידולי המוח העיקשים", מספר כהן. "הבנתי שדרושה פה מחשבה מחוץ לקופסה". פרופ' דן פאר, אחד מעורכי המחקריונתן בלום עוד כתבות בנושאהעישון מסוכן הרבה יותר ממה שהעריכו עד כה   19.02.2015 כתבה זאת זמינה למנויים בלבדמחקר: רוב סוגי הסרטן מקורם ב"חוסר מזל", ולא בתורשה או בסביבה  04.01.2015חוקרים ישראלים מצאו עדות ראשונה לקשר בין שימוש בסלולרי לסרטן בבלוטת התריס   06.03.2013 כתבה זאת זמינה למנויים בלבדפרופ' פאר עוסק בפיתוח של נשאי-תרופות נונו-חלקיקיים, בגדלים זעירים של מיליארדית המטר, אשר נושאים חומרים מעולם חומצות הגרעין, כמו small interfering RNAs, מולקולות המסוגלות לחסום ייצור חלבונים פגומים בתאים חולים. בשונה מהשימוש בחומרים מתחום הכימותרפיה, החלקיקים של פרופ' פאר מכילים חומצות גרעין קצרות, שמשתקות את פעילות החלבון האחראי לחלוקת התאים הסרטניים, ובכך למעשה הורג אותם. "כאשר שמעתי על העבודה של פרופ' פאר בתחום הננו־רפואה והסרטן, ידעתי שמצאתי גישה חדשה לטיפול בסוג הזה של הסרטן – גישה שמשלבת בין ננו־טכנולוגיה וביולוגיה מולקולרית", מספר כהן. קבוצת גידולי הגליומה היא הקבוצה הגדולה והשכיחה ביותר של גידולים במוח. התסמינים הנפוצים בגידולים הללו כוללים תחילה כאב ראש ופרכוסים. כאשר חלה התקדמות ממארת בגידול, הוא כבר גורם לשינויים במצב המנטאלי ולעתים לשיתוק צד. "אלו גידולים אגרסיביים מאוד ועמידים ויכולת השרידות של החולים נעה בין חצי שנה לשנה וחצי. חולים שמצליחים לשרוד עם המחלה במשך חמש שנים הם מקרים בודדים ובכלל מחוץ לסטטיסטיקה. "אנחנו לא מכירים אנשים שסבלו מגידול וניצלו ממנו", אומר פאר. לדבריו, פרקטיקת הטיפול בגליומה היא כריתה של הגידול, ככל הניתן, וחיבור צינורית למקום שממנו הוצא הגידול לצורך המשך טיפול באמצעות תרופות. "לצערנו, אין כיום טיפול אפקטיבי לגידולים הללו כיוון שהם גם חודרניים מאד וגם עמידים לרוב בפני טיפול כימותרפי והקרנות", אמר. Toronto Star via Getty Images הטיפול החדשני שפיתחו פאר וכהן לטיפול בגליומה מבוסס על שני אלמנטיים מחזית המחקר והפיתוח של הטיפול בסרטן: האחד הוא הננו־רפואה – תחום שמבוסס על שילוב של ביולוגיה מולקולארית והנדסה, שבהקשר הזה מאופיין בייצור ושימוש בננו־חלקיקים שיודעים לשאת חומרים שונים בתוך הגוף היישר אל איבר המטרה והאזורים הנגועים. בכך, הם למעשה מאפשרים טיפול מדויק מבלי להזיק לרקמות בריאות. האלמנט השני, מבוסס על תקיפה של נקודות חולשה בייצור החלבונים ההכרחיים בהתחלקות תאי הסרטן והתפשטות הגידולים. העיקרון הוא איתור של אחד מקבוצת החלבונים שהכרחיים לקיום המחלה, ופגיעה ביצירת החלבונים הללו בדרכים שונות, כמו שיבוש האותות ותהליך הקידוד של דנ"א לחלבונים. "בניגוד לכימותרפיה, שלא יודעת להבחין בין תאים סרטניים לתאים בריאים, הננו־חלקיקים שיצרנו מצוידים במעין GPS", מסביר פרופ' פאר. "בעצם, מדובר בחלקיק זעיר שנקשר לתא הסרטני, ולאחר מכן שופך מתוכו חומצות גרעין קצרות שחוסמות בו ביטוי של חלבונים. ניתן לתאר את החלקיקים שפיתחנו כ"סוס טרויאני": הם עטופים בסוכר מסוים שהתא הסרטני זקוק לו כדי לייצר גרורות נוספות, וכך הוא יודע לאיזה תא להיקשר ולאיזה תא לא להיקשר". פרופ' פאר וצוותו ניסו את אותם ננו־חלקיקים על עכברי מעבדה בעלי גליובלסטומה רב־צורנית, ביחס לקבוצת הביקורת שטופלה גם היא באמצעות ננו־חלקיקים אלא שהם נשאו חומצות שאינן רלוונטיות. "רצינו לוודא שהשינוי נגרם בשל חומצות הגרעין ולא בשל הננו-חלקיקים", מסביר פאר. לדבריו, תוצאות הניסוי היו "לא פחות ממדהימות". כעבור 100 ימים 60% מעכברי קבוצת הניסוי נותרו בחיים ותפקדו באופן נורמלי לחלוטין, בעוד שכל עכברי קבוצת הביקורת מתו לאחר 40-30 יום. יש לציין כי פאר וכהן ערכו ניסוי בקבוצת עכברים נוספת בעלי גליובלסטומה רב-צורנית, אשר במסגרתו הוזרק לתאי הגידולים ישירות החומר הכימותרפי המקובל כיום לטיפול בגידולי המוח. הטיפול הכימותרפי הניב תוצאות דומות לאלה של קבוצות הביקורת וכעבור 40-30 יום מתו העכברים שטופלו בכימותרפיה. "זה שיפור אדיר בתוחלת החיים של העכברים, והמחקר מהווה קרש קפיצה נוסף בשימוש בחומצות גרעין ממשפחת ה-RNA כמטרות תרופתיות חדשות" טוען פאר. התרגום של מערכות מתוחכמות אלה לניסויים בחולים הוא לא טריוויאלי, אך פרופ' פאר וד"ר כהן משוכנעים כי בטווח הזמן הקצר יחסית נראה יותר מולקולות חדשות מעולם ה-RNA בניסויים קליניים בבני אדם, והתקווה היא שבשנים הקרובות יגדל משמעותית ארסנל התרופות העומד בפני הרופאים – לא רק בתחום סרטני המוח, אלא במגוון רחב של מחלות. "במקרים רבים המדע מקדים בהרבה שנים את היישומים ופיתוחי הטיפולים. במקרה הזה הצלחנו להראות שניתן לייצב את המערכת הננו־חלקיקית לכדי תרופה כך שניתן באופן מהיר יחסית להסב אותה לייצור תעשייתי ולהפוך אותה לתרופה. כמובן שזה דורש קודם עוד מספר שלבים, והצלחה בניסויים קליניים בבני אדם", מסביר פאר.