והם אומרים לי,
יהיה טוב. יהיה בסדר. יהיה שמח.
והם בטוחים כי,
יהיה טוב. יהיה בסדר. יהיה שמח.
והם רוצים ש,
יהיה טוב. יהיה בסדר. יהיה שמח.
והם יודעים ש,
יהיה טוב. יהיה בסדר. יהיה שמח.
אבל הם לא יודעים ש,
לא יהיה טוב. לא יהיה בסדר. לא יהיה שמח.
כי איך משהו אמור להשתנות כשבנאדם נמצא במצב שלי?
איך יהיה טוב? איך יהיה בסדר? איך יהיה שמח?
כש...
אתה בטוח שכל העולם מתמוטט
וכל דבר שאתה נוגע בו מתנפץ
והלב שלך גורם לך להתאהב
והאנשים סביבך גורמים לך להישבר
והעיניים שלך לא מפסיקות לדמוע
והקול שלך לא חדל להתייפח
וההורים שלך צורחים
והחברים שלך צבועים
והחיים שלך מלאי שקרים
איך יכול להיות שיהיה טוב אם כל דבר סביבך הוא רע
איך יכול להיות שיהיה בסדר אם שום דבר לא נמצא במקום
איך יכול להיות שיהיה שמח אם הכאב הזה מונע הכל
זה לא יקרה.
ולמה?
כי...
החיים שלך מתפרקים 
ואתה שותה כדי לשכוח
ואתה מעשן כדי לברוח
ואתה מזדיין כדי לשמוח
ואתה שם מוזיקה בפול ווליום רק כדי לא לשמוע את העולם סביבך ואת המציאות שאתה חי בה
כי בעזרת המוזיקה אתה נמצא במקום אחר,
במקום שבו אין רע,
במקום בו הטוב תמיד מנצח
ואתה נוסע באוטובוס עם אוזניות כדי לא להיות חלק ממה שהולך סביבך
ואתה מסתגר בחדר כי מה הטעם לצאת?
במילא אף אחד לא באמת רוצה לבלות איתך
כולם צבועים. והם מזמינים אותך כי חבר אחד באמת אוהב אותך
אבל בסופו של דבר אתה יושב בצד ולא נותנים לך לדבר
אתה לא מצליח להשתתף בשיחה
ובסוף פורש מוקדם הבית כי אין מה לעשות שם יותר
אז עדיף כבר להישאר בבית
ואתה חותך
ולמה אתה חותך?
כי זה הדבר היחיד שעוד גורם לך להרגיש
אחרי ששכחת מה זה רגש אמיתי אתה כבר לא יודע איך להרגיש
וכדי להרגיש אתה צריך או להיפגע פיזית או להתענג
וכששניהם מגיעים ביחד כשאתה חותך
אז למה לא?
אז אתה חותך,
ואתה שורט,
ואתה נושך,
ואתה משאיר סימנים
וכל זה רק כדי להרגיש פעם אחת בחיים האומללים האלה שלך רגש כלשהו
כי זה מה שמחזיק אותך בחיים
והם אומרים לך,
יהיה טוב. יהיה בסדר. יהיה שמח.