ספק אם נבין איך ברכת ימי ההולדת העתיקה "עד 120", קיבלה אישוש מדעי. אולם, מעצם העובדה שרק אישה אחת הצליחה לחצות גיל מופלג זה, מוסכמת ההנחה במדע המודרני שגיל 120 הוא אמנם תוחלת החיים מקסימלית של בני האנוש. מבחינה תיאורטית, יכולת מדעית לחצות מחסום אבולוציוני זה תפתח את הדרך לחיים מאד ארוכים (מגה חיים), שבמונחיי תוחלת החיים הממוצעת כיום יחשבו בעינינו כחיי נצח.

        הסיכוי של תינוק בריא כיום, בחתך סוציו-אקונומי גבוה בחברה המערבית המתקדמת, למות מוות טבעי לפני גיל 25 ירד ל 0.1% בלבד. הסיכוי של תינוק כזה לחצות את גיל 100 נושק כיום ל 50%. למרות זאת, חציית גיל 120 עדין אינה אפשרית. הסיבה הינה פשוטה: מבחינה ביולוגית הגוף מסיר מאתנו הגנות ומועיד אותנו לירידות פיזיולוגיות מאותו מועד שסיימנו את תפקידנו הביולוגי – העמדת צאצאים.  עובדה היא שהחל מגיל 50 לערך, אנו חשופים למחלות כרוניות שלא היינו לוקים בהן עקרונית בילדותנו (לחץ דם, סוכרת, מחלות דגנרטיביות סרטן ועוד). גם אם הרפואה המודרנית והמדע הקונבנציונאלי ידעו לרפא את אותן המחלות – עדין נישאר עם המגבלה הקשורה לחוסר היכולת של התאים שלנו להמשיך ולהתחלק ללא גבול. מגבלה שקיימת רק ביחס לתאי הגוף "הבריאים" שלנו. עובדה היא שכאשר תאי הגוף שלנו עוברים מוטציה, כלומר הופכים לסרטניים, אין עוד "שעון מולקולרי" שמונע מהם להתחלק.

       כיום ישנם חוקרי ביולוגיה לא מעטים המאמינים שפריצת דרך מדעית שתאפשר התערבות במנגנוני הגנטיים הגורמים לתהליך ההזדקנות אפשרית. לא מדובר עוד רק בקרנות המבטיחות פרסים לחוקרים מצטיינים, כמו Palo Alto Longevity  Prize  אלא השקעות של כספים של חברות ענק כמו גוגל באמצעות Calico, המאמינות ששבירת מחסום התמותה הידוע נמצאת כיום בהישג יד של שנים בודדות. תשומת לב מיוחדת כדאי לשים לב לפעילות של חברת Human Longevity שהקים הביולוג האמריקאי קיירג ונטר. הוא הכריז על כוונתו להקים מסד נתונים של חתך גנטי ממיליון בני אדם, במטרה להבין מהם הגנים האחראים על תהליך ההזדקנות. בכלל, ראוי לבחון כל התקדמות מחקרית הקשורה להאטת ההתקצרות של הטלומרים, בקצוות הכרומוזומים שלנו. היום כבר ברור שההתערבות בתהליך לא תיצור טרנספורמציה סרטנית, ויכולה לשמש דרך לדחיית תהליכי הדעיכה התאית. בכל מקרה, היריעה כאן קצרה מדי מלפרט שורה ארוכה מאד של ניסויים קליניים להארכת חיים בעכברים שהוכיחו התכנות ביולוגית. חלק מההצלחות קשורות לחומרים מוכרים כמו תרופות  הראפאמיצין, או הרזבטרול, המצוי ביין האדום ונחקר במרץ על ידי ענקית התרופות GlaxoSmithKline  (gsk). הצלחות אחרות, שמוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל מובילים בהם, קשורים למניפולציות גנטיות, התערבות בתרופות הקשורות למחלות אוטואימוניות לשמירה על המערכת החיסונית וכמובן הבנה טובה יותר של נושא הגבלת הקלוריות. הביו-גרונטולוג, ד"ר אובריי דה גריי מאוניברסיטת קמברייג', שביקר בארץ כאורח משרד המדע, טוען שכבר נולד בעולם הילד שיחיה כ 1000 שנים, כלומר "חיי נצח". עתידנים, כמו הרוסי דימטרי איצקוב, מאמינים ביכולת טכנולוגית קרובה להחלפת אברים ולגיבוי למוח נוסח הסרט אווטאר.

          ניתן להניח שבסופו של דבר לא נגיע בשום מקרה לחיי נצח. חוקי התרמודינמיקה יכריעו גם את המיטוכונדריה, אותה תחנת כוח תת תאית שלנו. ישנה מגבלה נוספת, אותה הטיב לנסח לזרוס לונג בן ה 213 שנה, אותו גיבור דמיוני שהמציא הסופר המנוח רוברט היינליין: "המכונה המשוכללת ביותר שהמוח האנושי היה יכול להמציא כוללת את מגבלות המוח האנושי". במקרה שלנו, מדובר במגבלות אנושיות כמו חוסר הרצון להמשיך ולחיות מאות שנים ובדיכאון, שיחכו במארב למי שאמנם יגיע למגה חיים. למרות זאת, חצית גיל מאה ועשרים בבריאות יחסית טובה בשנים הקרובות, הינה תחזית מושכלת ומבוססת.