ככל שאנחנו חוקרים את ההתנהגות שלנו, אנו רואים כמה הורינו השפיעו עלינו. לטובה או לרעה. כאשר אנשים נהיים הורים, נוצר להם עולם שלם. עולם שלם לטפל בו, לדאוג לו, לחנך אותו, להרגיש ולחוות איתו, להכיל אותו.

כשלאדם מסויים יש פרויקט מאוד מאוד חשוב, הוא קורא לו: הבייבי שלי. כי ככה הוא חשוב לו, ככה הוא דואג לו ומקדיש לו זמן ואנרגיה, וככה חשוב לו שהבייבי שלו יצליח.

כשלאדם אין ילדים, יש לו "ילדים אחרים". זה יכול להיות "התואר שלו", "הכלב שלו", "החניך שלו", "מחלת הנקיון שלו", "ג'וק הכושר שלו", "ההשמנה שלו/ האישיו שלו עם האוכל/ ההתמכרות שלו לאוכל", "ההתמכרות שלו לסיגריות", "ההתמכרות שלו להימורים", "ההתמכרות שלו לאלכוהול", "הדת שלו".

"הילדים שלנו"  - יכול להיות שהם משהו טוב שלנו או משהו רע שלנו.

ילדים טובים – משהו שאנחנו מטפחים, משקיעים בו, נמנעים מלפגוע בו.

ילדים רעים – בסופו של דבר ההתעסקות בהם מזיקה, זו מערכת יחסים רעה שאנו מכורים לה.

בכל מקרה היחס לילדים האלה, היא אל משהו שהוא שלי מצד אחד, ומצד שני הוא נפרד ממני.

אם אני אתייחס לילד שנקרא "בעית ההשמנה שלי", אז מצד אחד מדובר בהשמנה שלי, ומצד שני, אני גדול יותר מזה, אני זה עוד דברים חוץ מהבייבי הזה.

הרעיון שאני מנסה להעביר במאמר זה, זו גישת ראייה המיועדת בעיקר למי שתופס אצלו איזה שהוא ילד שנקרא "התמכרות", "בעיה". "ההתמכרות שלי", "הבעיה שלי", "המחלה שלי". מאחורי ההתחברות למושגים אלה, מסתתרת אהבה. באיזה שהוא מקום, אני אוהב את המחלה שלי, ההתמכרות שלי, המחלה שלי.

ומצד שני, מי שקורא את המאמרים האלה, הוא מי שמבין שהאהבה הזאת, אינה בריאה.

אני מציע לשנות את הגישה, במקום לחשוב על בעיית ההשמנה שלי, ההתמכרות שלי לאלכוהול, ההתמכרות/ החולשה שלי למאפים, ההתמכרות שלי לקפה - להכיר בילד חדש שלנו, ושמו: הבריאות שלי.

ילד כזה, "הבריאות שלי", כיצד הוא יבוא לידי ביטוי?

הנה דוגמאות:

מישהו יציע לכם סופגניה. אבל אתם לא יכולים, לא כי זה לא טוב לכם, זה לא טוב לילד שלכם, הבריאות שלכם.

מישהו מציע לכם לשבת איתו תוך כדי שהוא מעשן. אבל למרות שאתם אוהבים אותו, יש לכם ילד ושמו הבריאות שלכם, וזה לא טוב לא, אז לצערכם אתם לא יכולים.

בא לכם פלאפל וצ'יפס. אבל זה לא טוב לילד שלכם, הבריאות שלכם, זה לא אתם, זה הילד, שזה לא טוב לא, לכן, במחילה מה"בא לי", אתם מסרבים. "הבריאות שלכם" במקום הראשון, אין מה לעשות. אחרת מי ידאג לילד שלכם אם לא אתם?

גם הורים חדשים, שכביכול היו בהריון 9 חודשים, כלומר, התכוננו נפשית 9 חודשים להגעתו של הילד, עדיין מתרגלים לרעיון שיש להם ילד ברגע שהוא נולד.

זה אומר, שהגישה הזאת, לאמץ או לגלות את הילד שלי שנקרא הבריאות שלי, זה ענין שלוקח זמן להפנים.

זה לא אומר שאם אתם מסכימים לרעיון הגישה הזאת, פעם הבא שיבוא לכם ג'אנק פוד, אתם לא תתפתו מתוך הרגל. אבל מפעם לפעם, ביחוד במצבים האלה של גירויים וחשקים, שאתם עומדים לממש, תזכרו בילד שלכם, הנקרא הבריאות שלכם. אולי הג'אנק טוב לכם, אבל זה לא טוב לילד שלכם, הבריאות שלכם. תנסו לחשוב על הילד הזה שלכם. תנסו לתת לו אהבה. תנסו להתחשב בו, לטפח אותו ולהשקיע אותו. תנסו, להרחיק אותו ממקומת מסוימים, סיטואציות מסוכנות. תנסו למנוע ממנו חומרים מסוכנים ומאכלים לא בריאים.

 הורים יקרים מזל טוב!  זה עתה נולד לכם ילד ושמו: הבריאות שלכם!

תנסו לא להכביד על הבטן שלכם. למען הבריאות שלכם, תנסו להפסיק לאכול כשמספיק, גם אם ישאר אוכל טעים בצלחת.  תנסו, למען ילד הבריאות שלכם, לצאת מהכורסא לחדר הכושר לאיזו שעה. תנסו, למען  הבריאות שלכם, לבשל איזה סיר אורז בבית כדי להמנע מג'אנק פוד בחוץ.

תנסו למען הילד שלכם, לחתוך סלט ירקות עם עלים.

תנסו, למען הבריאות שלכם, לצאת להליכה, ללכת לשיעור יוגה. לא בשבילכם, בשביל הילד שלכם, שנקרא הבריאות שלכם.

תנסו, למען הבריאות שלכם, לא לאכול כשהבטן מעכלת את האוכל מהארוחה הקודמת.

תנסו, למען הילד שלכם, לחשוב על סיפוקים אחרים במקום על שימוש בחומרים ממכרים.

תנסו, למען הבריאות שלכם, לאכול פירות בעת רעב פיזי.

תנסו, למען ילד הבריאות שלכם, לקנות פירות וירקות ולהצטייד במים, פירות וירקות. למען הבריאות שלכם, לא בשבילכם.

תנסו, בשביל הילד שלכם, לא להכניס לגוף סוכר מזוקק, שמן, אוכל מטוגן, חמאה, מרגרינה, שומן טרנס וקפאין. בשביל הילד. בשבילכם אולי זה טוב, אבל אתם חושבים קודם כל על הילד שלכם, ולמענו אתם מוותרים על החוויות האלה.

 

האם אתם מתחברים לגישה הזאת? האם יש לכם ילד ושמו הבריאות שלכם? האם אתם מוכנים להתחיל לגדל ילד כזה, לטפח אותו, לשמור עליו ולתת לו את הטוב ביותר?

אשמח לשמוע.