...זאת היתה משימה מסוכנת אבל המרקיז האקסצנטרי ד'הרביי דה סיינט-דניז היה אכן נועז, הוא עלה לבניין הכי גבוה שמצא, התיישב בחלון הכי גבוה, ברוגע, הוא חיכה דקה להעריך את השלמות של מה שראה מתחתיו וקפץ... בילבול ליווה את התהליך, אבל כמו שהוא כתב הוא מצא את עצמו בלא פגע על האדמה סמוך לכנסיה שאנשים הצטופפו בקרבתה סביב גופה של מתאבד שקפץ מצריח הכנסיה...   המרקיז (Hervey De Saint-Denys) היה בין הראשונים במאה ה- 19 שבחן ברצינות וגם כתב על עולם החלומות. בעוד שאחרים רק התבוננו בחלומות בצורה פסיבית, התערב המרקיז במודע בתוכן חלומותיו הצלולים (=מודעים) וכך יכול היה להוביל את עצמו בחלום לקפיצה מראש הבניין. ראו גם - Dreams in art, from the Odyssey to Inception  היום מעניין לקרוא את עבודותיו של המרקיז ולראות כמה הוא ידע מראש מה יגלו יותר ממאה שנה מאוחר יותר בחקר החלומות.   בגלל שהוא אהב לצייר סצינות מחלומותיו הוא חיפש ומצא דרך לחלומות צלולים וכך הפך לחולם צלול שיכול היה להיות מודע לחלומותיו ואף להשפיע עליהם. הוא מצא את עצמו גם להטוטן וגם חוקר, כמו למשל בחלום בו ראה אשה מותקפת בדרך שוממה על יד שני רעולי פנים. ללא נשק להגן עליה, הוא לקח לעצמו רגע בחלום לדמיין יתגן (Yatagan פגיון טורקי שהכיר) ובעזרתו הביס ביעילות את המתקיפים. בהתעניינות היותר מדעית של המרקיז בחלומותיו, הוא ניסה לזהות מאיפה נובעים החלומות. בזמנו חשבו שחלומות הם סופר-טבעיים לחולם, אבל המרקיז הבין והציע שהם משובצים יחד עם הזכרונות האישיים. כדי לבחון את התובנה, הוא עצר בזמן החלום הצלול ובחן את הסביבה בה הוא התרחש כמו פרטי הרחוב או חזית החנויות ואחר כך בדק איך באמת נראה הרחוב בו התרחש החלום. הוא ראה את הקשר בין מציאות חייו והחלומות ואפילו המפלצות שבחלום סיוט שלו היו קשורות לתבליט גותי שראה  בכנסיה. כמו שהוא כתב "...זאת אמנם לא היתה עדות מוחצת, אבל זאת הסיבה שהחלטתי בחלום (שתואר בתחילת הרשימה כאן) לקפוץ מהקומה החמישית ולנסות לחוות משהוא שמעולם לא הרגשתי..." המרקיז שם לב שחלומותיו אינם הילוכים חוזרים של חייו בזמן שעות העירות, אבל כן מכילים סמיכויות מוזרות של דמויות ומקומות שאותם היה קשה לו לפצח. כמו ידע השכיח היום בחקר החלומות ובהבנת הזיכרון גם הוא ראה שהמחשבות נודדות ואספקט זיכרון אחד יכול להוביל לאחר.   המרקיז גם חקר את השפעת ריחות הסתיו על החלומות והשפעת ניחוחות בשמים. כמו מדען מדופלם, הוא ביקש מעובדיו אחרי שהפסיק להשתמש בבושם כמה חודשים, לפזר לו בושם במיטה אחרי שנרדם ובלי להגיד לו והוא חקר את החלומות ובחן את הקשר לריחות. בלילות עם הריח הוא מצא שבחלומותיו הוא רואה את עצי הערמונים והנופים אותם הכיר בטיוליו.   פנטזיה מוזרה ניסויים יותר תאוותניים נעשו מאוחד יותר על יד המרקיז שנשאר רווק עד גיל 46 שנים. בנשפי ריקוד, הוא ביקש מנגני חצר המלוכה לנגן וואלסים מיוחדים כשהוא עם 2 נשים מאוד פופולריות. כשהוא שמע את אותם וואלסים בשעת השינה, הופיעו אותן נשים גם בחלום. בפעם אחרת הוא לעס שורש אירוס כשהוא צייר אשה לבושה בצמצום, בלילה כשהמשרת שלו שם בפיו גדיל משורש האירוס, הוא חלם על האשה לבושה מעט מאוד וכמו שהוא כתב "בלבוש שאין לו הרבהה סיכוי להתקבל בתאטרון..." יחד עם הצלחותיו, היה המרקיז מתוסכל באי היכולת לבנות תאוריית שינה כוללת וקשריה עם מצב העירות. ביצירת חייו הספר Dreams and How To Guide Them משנת 1867 הוא מתלונן שהוא נכשל ושיותר מוכשרים ממנו אולי יצליחו להעמיד תאוריה ולסיים.   רבים אחריו לא היו מודעים לעבודותיו ופרויד למשל לא הצליח אפילו להשיג את הספר למרות שהתעניין בו. רק עם התפתחות טכנולוגיות "קוראות המחשבה" כמו ה- EEG וה- fMRI נזכרו בתאוריות הפסיכו-אנליטיות של המרקיז כמו על תשוקות מודחקות, ובהפנייתו לקשר שבין החלום וסמליו ולחשיבות של חקר תחום החלום. כיום, מעריכים את המרקיז כפורץ דרך ורבים (כמו לדוגמה, פרופ' סופי שוורץ) מצאו בכתביו תבניות של רעיונותיהם החדשים. סריקת מוח למשל, הראתה כי איזור ההיפוקמפוס המגבש את הזכרונות הראשוניים של אירועים, הינו מאוד פעיל בלילה כשאנחנו ישנים. הוא מעביר זכרונות לאיזורים אחרים במוח לאיחסון ארוך טווח של הזיכרון ומייצג את התהליכים שהמרקיז הציע, תהליכי אינטגרציה בין זכרונות ישנים והזיכרון החדש לבניית מאגרי הזיכרון האוטוביוגרפיים.   כמו שעשה המרקיז, ניסו בחלק מהניסויים גם לשדרג זיכרון בזמן השינה על יד עידוד המוח עם ריחות וקולות הקשורים לזכרונות מסוימים. לאחרונה גם ניסו לשחזר חלימה צלולה ולבחון באיזה שלב בחלום נהיה החולם מודע להיותו חולם. מה שיודעים הוא שמודעות צלולה קשורה עם תדירות מוגברת של פעילות המוח הקידמי והאונה הקידמית. הבנת הקשרים, התהליכים והאבולציה של איזורים אלה יכולה לכן להוביל לתובנות על התפתחות מודעות גבוהה. היא יכולה גם להאיר את התזמון אצל ילדים ובני נוער, שאצלם יש סיכוי ספונטני מוגבר להתפתחות חלימה צלולה בגלל הקצב המואץ של בניית רשתות תקשורת במוח בזמן הילדות.   בינתיים בואו נצעד בצעדי המרקיז וננסה ללמוד חלימה צלולה.   המאמר Sleeping daredevil: The first dream hacker תורגם מאתר Newscientist   מחקר חדש מגרמניה הראה שנפח המוח באיזור ה- anterior prefrontal cortex גדול יותר אצל חולמי החלימה הצלולה ויכול להעיד על מודעות והתבוננות מוגברת גם לא בזמן השינה.   ומאמר מהסיינטיפיק אמריקן:The Neuroscience of Lucid Dreams