כן זה מה שעלה לי בראש היום אני משתף אתכם.
11/11/14 15:07
991 צפיות
" לפעמים אני אומר לעצמי שאני לא מוותר לעצמי ולו לרגע. הבחירה שלי היא החיים, לכם זה נראה מובן מאליו ולי זה בכלל לא.
אני רוצה להמשיך לחיות, לצאת , לבלות ,ולהנות מהחיים. כי החיים ארוכים והם לפני והם יפים מאוד. אני פשוט זה שלא מנצל אותם מספיק ומונע ממני לחיות אותם. אז דיי מספיק! מי כמוני יודע מה זה אחרי שהייתי בשפל , אחרי שהייתי 30 ק"ג צעד לפני המוות. הצילו לי את החיים ברגע האחרון. ועל כך אני נזכר כל יום ומודה לאלוהים שבחר אותי וכן נתן לי את הכוחות להמשיך להתמודד ולהמשיך לחיות.
ולפעמים שצריך את התמיכה ואת העידוד לא מוצאים.
מי שיכול לעזור זה אתה לעצמך. אף אחד באמת לא יכול לעזור לך. הכל ברצון שלך להחלים, לצאת מזה לגמרי, פשוט לשכוח מזה, פשוט להיות כמו כולם! ואני בכוחות גדולים עם קשיים ונפילות ומחשבות שלפעמים לא עוזבות אותך לרגע". נלחם כדי להחלים ולהתגבר...
אני רוצה להמשיך לחיות, לצאת , לבלות ,ולהנות מהחיים. כי החיים ארוכים והם לפני והם יפים מאוד. אני פשוט זה שלא מנצל אותם מספיק ומונע ממני לחיות אותם. אז דיי מספיק! מי כמוני יודע מה זה אחרי שהייתי בשפל , אחרי שהייתי 30 ק"ג צעד לפני המוות. הצילו לי את החיים ברגע האחרון. ועל כך אני נזכר כל יום ומודה לאלוהים שבחר אותי וכן נתן לי את הכוחות להמשיך להתמודד ולהמשיך לחיות.
ולפעמים שצריך את התמיכה ואת העידוד לא מוצאים.
מי שיכול לעזור זה אתה לעצמך. אף אחד באמת לא יכול לעזור לך. הכל ברצון שלך להחלים, לצאת מזה לגמרי, פשוט לשכוח מזה, פשוט להיות כמו כולם! ואני בכוחות גדולים עם קשיים ונפילות ומחשבות שלפעמים לא עוזבות אותך לרגע". נלחם כדי להחלים ולהתגבר...
תגובות
Ziro3
גם אני נפלתי לתוך החור השחור שנקרא אנורקסיה. והייתי בשפל והיום אני מתמודד איתה יום יום כדי להחלים.
http://www.ynet.co...
אפרת_זיו
אם אין אני לי מי לי?
מסכימה שהמון תלוי בנו אבל תלוי נו אם נפנה לאנשי המקצוע הנכונים לעזרה ואם נישמע להם למשל, גם זה תלוי בנו :)
מיכל אפק
גם אני כמו אפרת מאמינה בשילוב - זה נכון שאם אדם לא רוצה להחלים אז זאת בעיה. אבל לעיתים אדם רוצה מאד להחלים וזה לא מספיק. הוא צריך עידוד, תמיכה, הכוונה, מורה דרך. עבור מרבית האנשים זה יעיל. לעיתים כמובן אדם בוחר לעשות את הדרך הזאת לבד בגפו. אני תוהה האם משהו בבחירה לעשות זאת לבד לגמרי לא קשור לאיזשהו קושי או פחד שעומד בבסיס ההפרעה?!?? כי אני מכירה המון אנשים שסובלים מהפרעת אכילה ששונאים תחושה של תלות ונזקקות, שבזים לכל אדם שצריך עזרה, שמרגישים שהם מעיקים ומכבידים ולכן מעדיפים להסתדר לבד וכו וכו. אז אני תוהה האם הבחירה לעשות זאת לבד היא טובה ובונה או דווקא להפך?! משתפת אותך במחשבות שלי...