הי עופר,

אז ככה,

חברי הקהילה מגוונים; ברובם חולים בהווה-עבר, ישנם הרבה בני משפחה של חולים, ישנם אנשים מקצוע ומטפלים שרוצים ללמוד ולהשכיל בתחום. וכן, לצערי יש אנשים המתמודדים עם יותר ממחלה כרונית אחת.

כאלה המתמודדים עם סרטן ויש להם מחלת רקע כרונית אחרת וכדומה.

ויש את סקרני הבריאות ואורח החיים המעונינים לדעת ולהמנע. (מי אמר היפוכונדרים?) אבל אלו ודאי בודדים אם בכלל.

השורה התחתונה היא שססרטן מזמן הפך למגיפה של ממש. הוא סובב את כולנו.

הי  אפרת !!!

זה שסרטן הפך להיות מגיפה של ממש לצערי אני רואה בכל פעם שאני מגיע לביקורת בבית החולים וכמובן על אנשים בסביבתך שחלו ...מצער אותי כל פעם מחדש ...ברגע זה ממש נוסף עוד חבר לקהילה ..אני מייחל ליום שנראה כאן ובכל קהילה ירידה משמעותית במספר הנרשמים וזה יהיה אתר של חולים לשעבר בלבד !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אמן

הי, אני בכלל מקהילת טרשת נפוצה. יוצא לא מעט, ואפילו די הרבה, שאני מזדהה עם סיפורים של אחרים. כולנו מתוסכלים מהממסד, מהתור הרחוק לאיזה בדיקה, עבור כולנו הרשויות אטומות, לרובנו יש בני זוג וילדים שנראה שקצת נפגעו מזה שאנחנו חולים. וההזדהות הזאת מביאה אותנו לכתוב תגובות. לא חשוב לי שמי שמגיב אלי יהיה חולה בטרשת נפוצה. חשובה לי ההזדהות. וגם תגובה הפוכה ב180 מעלות אלי היא סוג של הזדהות. וההזדהות יוצרת אמפתיה - אני מרגיש שמבינים אותי. ואמפתיה זה נעים. ודווקא הדוגמאות שנתת - דיכאון וחרדה והפרעות אכילה הולכות עם הכל ודווקא סביר (לפחות בעיני) שמישהו שסובל ממחלה קשה יסבול גם מדכאון וחרדה... ולפעמים הפגישה שלך עם קושי אחר קצת מכניסה לפרופורציה את הקושי שלך. וכן הגוף יתפרק. ותתפלא גם ההודעה שלך שעמוסה בסימני שאלה ובמין "קצב" כועס היא הודעה שמאד אמפתית לאנשים שמרגישים שהם חולים ועדיין לא איבחנו אותם והם "מסתובבים" בין הקהילות ואולי לפעמים קצת כועסים על עצמם...

בוקר טוב ויום טוב עופר גם אני חשבתי לעצמי כן באמת איך אפשר להיות חולים בל כך הרבה מחלות אני יכולה להגיד על עצמי שסרטן יש מה לעשות אני שם הפרעות אכילה נרשמתי כי רציתי לברר איזה סוגיה מוזרה שפתאום הופיע ויכול להיות שיש לה קשר לסרטן ונראה לי שכן דכאון חרדה כאילו לא נראה לי שיש מישהו כבר שלא מקבל איזה כדור הרגעה כאילו רק מהמילה סרטן כבר יכולתי למות אז באמת כדור או שניים בין כה וכה זה לא יציל את הסרטן זה רק עוזר לי לא יודעת אולי לנשום......... ויש כאלה באמת מתעניינים בודקים על יד שאלות על משהו שקרה להם ואולי כל מיני תעזוב את זה כל אחד וסיבותיו

תרגיש טוב במה שיש לך ותנסה לשוחח עם מי שמרגיש לך......

היי עופר אתה צודק לפעמים ניראה שהסרטן הארור הזה ממש מדבק .ויש שסוברים שזה אכן כך. לדעתי רוב הנירשמים לפורום לא מציינים את סוג הקבןוצה שלהם וכך שכולם חולים בהכול כפי שאמרתה.בכול אופן כפי שאמרה שושנה עזוב תתקשר עם מי שמתאים לך.הרבה בריאות ידידי ובוקר טוב.

רבים חולים במספר מחלות

סכרת - גוררת לחץ דם, תתפעילות התריס ועוד.

כיום, כל אדם שלישי צםוי לחלות בסרטן.

מי שעובר טיפולים יודע שי בעיות עם האוכל, ולא תמיד יכול לשמור על דיאטה. 

קימות תופעות לואי רבות.

אנשים מחפשים פתרונות, מחפשים כיצד לעבור את הזמן, לא רוצים להעיק ולאמלל את משפחותיהם וחבריהם.  

חלק ודאי "יברחו" מפני שלא ידעו כיצד להתיחס ויהיה להם קשה לשמוע.

נסיתי לתפקד כמידת יכולתי, ניסיתי למצוא עיסוקים, במקום לבכות את מר גורלי. ראו מה עשתה ענת גוב, כתבה מחזה מרתק. במקום להיות דכאוני, חפשו תעסוקה, השתדלו, התאמצו., ותראו שהסבל יותר קל.

קוראים על המחלה ועל אנשים שצלחו  אותה והבריאו.

חושבים על העתיד ומה יעשו בעתיד.

מה הם מחפשים באתרים אלה ? קשה לדעת, אל תנחש והשאר להם. 

אני משתתפת בפורום מחשבים מתוך ענין, גם אם המחשב פועל כשורה.

זאת דעתי, ויש מי שיראה בה יהירות  וכד'. כל אחד ודעתו.

עופר שלום

אני מבין שאתה ממורמר ותמה למה דוקא אתה חלית בסרטן.

אני למשל שיך מבחינת המחלות לקהילות : סרטן , סוכרת , כליות , השמנה .

אף פעם לא שאלתי מדוע זה בא לי ועוד שאלות מסוג זה. זה מכניס לדכאון ואין לזה סוף

אני קורא את הבלוגים בקהילות המתיחסות למצבי על מנת לקרוא  התפתחויות  ברפוי או לפחות תרופות חדשות

ומנסה ללמוד מנסיונם של אחרים.

מצב כזה המצריך טפול במספר מחלות בעת ובעונה אחת , זו באמת בעיה שבהחלט ניתן להתגבר עליה.

בל יטרידו אותך הבלוגים בקהילות , אם כי באמת פה ושם אותו בלוג מופיע בכל הקהילות ללא קשר.

הפסוק אומר : דאגה בלב איש , ישיחנה.

אל תקח ללב , טפל בבעיתך  ותשתדל להיות בריא.

תקשיב טוב מר zouzi!!!!!! אם היית קורא את הבלוג שלי אז היית מבין שאני ממש אבל ממש לא ממורמר הבלוג הראשון שכתבתי כותרתו הייתה " לא שאלתי למה" אז אל תקשקש פה על זה שאני ממורמר ואני ממש לא תמה למה חליתי בסרטן ממש לא ואני גם ממש לא בדיכאון ,אם תקרא את הפוסטים שלי בעיון רב כמו שאתה מתיימר כאן וכותב שזה מה שאתה עושה , אז תבין מיד שאני כותב מתוך הפנמה והבנה מלאה של מצבי ולא בועט בכלום עקב מחלתי ...סתם שאלה ששאלתי ...אל תסחף ותסיק מסקנות שגויות על מצבי ...ושוב אציין תקרא בעיון את הפוסטים שלי ואז בין שאני ברוך השם לא מלין לא על מחלתי ולא על שום דבר אחר ... כל מה שהשם עושה לטובה הוא עושה...לא לוקח ללב , מטפל בבעייתי , משתדל להיות בריא ככל יכולתי ואכן משוחח על בעייתי ...בשורות טובות ידידי

אני כאן בגלל משהו אחר!

אני לא שייכת לזה אבל משהי שאני מכירה כן. זה מאוד קשה לי לראות אותה מתמודדת עם זה. רק בגלל המחלה זאת לצערי הרבה נוצר בינינו קשר חם וידידותי. סתם משהי שהכרתי בעבר עבדנו ביחד לפני כמה שנים והאמת לא היינו בכלל חברות סתם שלום שלום. בחורה מקסימה ויוצאת דופן, במקרה פגשתי משהו שמכיר אותה וסיפר לי שהיא חלתה. מאותו רגע כל הרגשות שלי צפו על משהיה (בעצם משלא היה). הרמתי טלפון והיא הייתה כל כך מופתעת משיחה. מאותו רגע חברות כמו משפחה. התחלתי לגלות אותה , איזה בן אדם היא על רגשות רגעים קשים וכ.. ומאז אין יום או שבוע שלא נדבר נדאג אחת לשניה. חגים מתנות ימי הולדת וכו.. מאוד קשה לי לסביר מאיפה זה בא פתאום הרצון להיות איתה בקשר לדאוג לחוות איתה את רגעים הקשים בשורות טובות והלא טובות. התמודדות עם מחלה ופשוט להיות שם. לבן אדם לא יצאה לי להכיר ולצערי זה קרה בגלל סיבה הנוראית. סיבה שאני כאן (זה אומנם רק פעם ב...) זה פשוט להבין ולשמוע עוד אנשים עם בעיה דומה אך הם מתמודדים ומה להם עוזר ברגעים קשים.

אז זהו הדחף שלי עופר, להתעניין לדעת לנסות להבין להגיד בלב תודה שזכיתי להכיר בן אדם מקסים