מה מה אני יכולה לאמר שזה נכון שאני לא הבת שלך שזה נכון שאני לעולם לא הניח את ראשי על ברכייך וימצוץ אצבע ויצחק ויבכה ויותר נכון יתנהג כמו מה שמרגיש לי באותו רגע, אז כן אני רוצה להשלים עם זה אני רוצה לחיות חים אחרים של תקווה צחוק ואושר בלי נקיפות מצפון בלי שבירת הכלים כי אין איזה כלי אחד שהכיל אותי. כן יפעת את לא מבינה כמה אנשים כאן אוהבים אותי לא שאני מרגישה את זה אבל כן אני היום במקום שאני מבינה שככה אומרים למרות שאפילו עכשיו ברגע זה יישר התקיפה עצמית עובדת ולא שיש לי החלטה לגביה אם היא נכונה או לא אם היא פנטזיה או מכות אבל כן יש כאן אנשים מדהימים שיושבים ונמצאים כאן והרצון שלהם בסופו של דבר לעזור  אבל מ  אני יושבת כאן עם הפחד המטורף והגועל משומן ויודעת שדי זה לא רציונלי שככה זה יפריע לי השומן זה לא אמיתי שככה אני מפחדת מרצון לבלמס אכלתי היום טוב מסודר ומלא ואת הכל אכלתי פחממה חלבון ואף מתוק כן טוביייי אכלתתת אכלת והיה לך טעים ואת עוד חושבת על אוכל ואת עוד מעיזה להרגיש את הרצון לבלמס את התחושה של לאכול ולאכול מבלי לחשוב על קלוריות מבלי לחשוב על המקום בבטן לתת לעצמי מכות כאובות כפיות ואהובות . אז עכשיו שאני כאן וטובי של בפנים ככ רוצה להשלעם עם טובי האמיתית לנסות להיות חברות ואפילו לא הכי טובות אבל בשלום ובעצם למה לא טובות דיי מב עשיתי רע מהההה למה אני הרוע בהתגלמותו למ תמיד