קמתי , כבר צהריי היום ,

שטפתי פנים אמרתי בוקר טוב.

הוא שוב התלונן ואמר שאני צריכה להגיד בוקר טוב עם חיוך

פעם קודמת אמר בדרישה שאני צריכה להתעורר ולהגיד בוקר טוב

אז בוקר למחרת לקחתי לצומת ליבי קמתי ואמרתי בוקר טוב

אבל שוב הוא בא בדרישה שאגיד בוקר טוב עם חיוך 

קודם נראה אותו אומר את זה ואח"כ שיבוא אלי בדרישות.. אני חושבת..

אני מתוסכלת

הכנתי קפה שתיתי עם עוגיות , אני לא אוהבת לאכול לידו אבל עוד הייתי חצי מטושטשת מהשינה אז התפשרתי גם לא היה נעים לי לחזור על הבוקר לחדר עם העוגיות כמו חוליגנית 

בכל אופן דיברנו , בעיקר שטויות.. הוא זרק איזה משפט ואני עונה לא עונה או מראה חוסר עניין ועושה טובה שעונה 

כי כל מה שהוא אומר נראה לי שטויות לפחות על הבוקר .. כי עוד לא ממש התעוררתי..

שסיימתי יצא לי משפט - ואמרתי : יש לי בחילה 

הוא כמו מן רובוט אוטומט אמר עד החתונה זה יעבור 

ואני בתגובה גם כן אוטומטית אמרתי : כן החתונה שלא תהיה..

והוא- "אני יראה לך מה זה" (זה משפט שהוא אומר הרבה מאז שאני זוכרת את עצמי , בהרגשה שלי זה מבטא כעס מצידו על משפטים כאלה שאני אומרת .. כאילו הוא בא ואומר לי אסור לך לאמר שלא תתחתני או אסור לך לא לרצות להתחתן או את חייבת להתחתן אין כזה דבר לא להתחתן .

בתגובה לזה שאמר אני יראה לך מה זה גם אני הגבתי די אוטומטית ואמרתי 

"אני יראה לך מה זה "

ואז הוא התעצבן אולי גם התאכזב ואמא שאני צריכה לדבר אליו בכבוד , טענתי בחזרה שוב שגם הוא אמר את זה ומה ההבדל ביני לבינו ?

ז"א.. יש הבדל. ואני מודעת..

אבל זה לגמרי היה אוטמטי מבלי ממש להתכוון , ז"א לא מצאתי משהו אחר לומר ..

ואז חזרתי לחדר לעשן סיגריה והוא קם אלי ואמר במן איום עם אצבע שמורה "נו נו נו " כאילו אני ילדה קטנה ועם מבט ממש שונא ודי מפחיד בעיניים שהוא לא יסבול את זה יותר שכדאי לי להיזהר כי הוא לא יסבול את זה יותר שאני צריכה להתייחס אליו בכבוד הוא לא כ"כ אמר את זה אלא די צעק בקול רם 

ואז הרגשתי נורא שאני רק מאכזבת אותו שאני אולי באמת גורמת לו לחולי במקום לעזור לו ושאני כ"כ מיותרת כאן ומהווה עבורו נטל או שאני נכנסתי לו לחיים ככה מבלי שהוא בכלל מעוניין בכך, ושכל כולו רוצה לומר לי לכי מכאן מספיק לי עד כאן . אני לא אסבול אותך יותר(כמו שאמר) . ובמילים אחרות כמו שזה מתפרש לי אני כבר לא סובל אותך...