אחריות אישית היא אבן יסוד לבריאות טובה
הכל עניין של עיתוי נכון ולקיחת האחריות על גופנו בזמן.
הגוף בהחלט זוכר הכל
אף פעם לא מאוחר לשנות

ההמשלה בדיאלוג שלך מאד יפה

בהצלחה (-:

 היי, 
נהניתי מאד מהחינניות שבטקסט. כיף לקרוא. מעורר השראה. 
קבעתי פגישה עם תאי השומן שלי, ואני מתרגש לקראת השיחה הזאת...
ותרומתי הצנועה - העצים הם באמת חשובים מאד (!).
תודה,
גיל

לא הזמנתי, ובכל זאת הם כאן, מרפדים כל כלי דם, ואני בכלל לא ידעתי שאני שמנה.
אני מאלה שמעולם לא עשתה דיאטה, אני  מאלה שתמיד עסקה בספורט מקצועי
ובכל זאת יש לי חברים חדשים והם פשוט לא רוצים להעלם
אז קשה לי להדחיק, ואני מצדיעה לך שאת מסוגלת להלחם בהם

אהבתי מאוד את ההמשלה לשיחה עם תאי השומן.. אהבתי רק מאוד את הרעיון של העצמת תודעת השפע. הרי בכל צעד ושעל אנחנו מופצצים בשפע של מזון חלקו בחינם וחלקו בתשלום. אפילו יש לנו כל כך הרבה שאנחנו מנסים להתגונן מפניו, כך שממש קל לנו להתחבר לשפע המזון בביתינו + בסופרים ובשווקים של כל רחבי העולם ולזכור שיש לנו הרבה שאין מה לדאוג ושהכל יכול להישאר מאוחסן מחוצה לנו עד שנזדקק לו.

מה שקצת קשה לי להתחבר אליו זה ל"אנחנו זה את" כי אני תופסת את עצמי כגוף מקורי של בחורה חתיכה שעליה מולבשת חליפה של רקמת שומן ומטרתי היא למוטט את שכבת השומן הזו.

מה שמפריע לי  במזיד לעשות זאת  (ג'אנק פוד(-  לא נכנס לי לפה.

מה שיעזור לי לעשות זאת (ספורט נמרץ) - אני מפנה לו זמן בסדר היום שלי כי הוא בן בריתי).

לכן קצת היה לי להתחבר לאנחנו זה את כי אני לא רוצה שזה יהיה חלק ממני.

כש"זה" ילך ישארו לי הרגשות והזכרונות וכל הדברים שהייתי כי הכל בראש שלי ולא בעשבים השוטים של הגוף , תאי השומן האוכלי חינם האלה...