הייתה לי הפסקה ארוכה בכתיבה בבלוג שלי. מעין תקופה של תרדמה. זה לא שלא היו לי רעיונות או רצון לכתוב. כמעט מדי יום, הייתי חושבת על משהו שרוצה לכתוב, איזה משפט פתיחה או רעיון נחמד לחלוק.. אבל משום מה, התפוגגו כשהגיעו לידי הכתיבה. מדי יום אני מקבלת במייל עידכונים מכמוני, עונה מדי פעם לשאלות או מגיבה לדברים שכותבים, גם אם הם באופן פרטי. אבל הבלוג שלי נותר קצת רדום. אז מה קרה בעצם? כמו תמיד, סיבות ותירוצים שקשורים בעניינים טכניים. המחשב הנייח שלי החל לעשות בעיות, היה לי פחות נגיש לעבודה עד ששבק חיים. ביצעתי פעולה כירורגית מצילת זיכרון וחילצתי ממנו את הזיכרון הקשיח. את מה שנותר שילחתי ברוב שמחה מהבית כנפטרת מאיזו גופה שמקומה במקום שכולו מחזור. ואז החלטתי עוד החלטה גורלית, שלא לקנות עוד מחשב נייח ולעומת זאת להציל משממונו את המחשב הנייד שברשותי. הכיצד בשממונו? לבושתי הרבה אודה שיש לי  MacBook צחור וחתיכי אך משום מה לא הצלחתי עד כה לשלוט ברזי הפעלתו.  וכעת הוא ילווה אותי בבית ומחוצה לו. "צריכה הדרכה למחשב שלי ומוכנה לשלם למדריך ביד נדיבה", כך הכרזתי בפני בני , מבקשת ממנו אולי יודע על חבר שלו שמוכן לסייע במלאכה... או שמא הוא עצמו יתנדב למשימה. אולם בני חייך ואמר: "את יכולה ללמוד את זה בעצמך, זו לא בעיה בשבילך. הרי עבדת כבר על מחשבים"... לא עזר שאמרתי שיש שוני ואני רוצה תמיכה טכנית ולא נפשית... ותודה על האמון והעידוד אבל זה עדיין הותיר אותי נטולת אומץ ויכולת להתחיל לעבוד במחשב. אז גייסתי משהו חדש- סבלנות ואורך רוח. נמנעתי מנידנודים וטענות לבני, חיזרתי אחר פגישת עבודה כמו שעושים עם מישהו עסוק וחביב שאיננו הבן- שכביכול -חייב- לעמוד- לרשותי. ואז עשינו פגישה, אתמול בדיוק.  ישבתי עם מחברת בה כתבתי כמה דברים שחשוב לי לא לשכוח עד שאטמיע לחלוטין. תרגלתי כמה דברים שחשוב היה לי להתחיל לעבוד עליהם כבר בימים הקרובים ובוודאי הם הכי תכופים בעבורי. ולסיום, פתחתי את You Tube והשמעתי את השיר שמשמח אותי וגורם לי לרקוד אפילו בישיבה. בני מיד פתח את הטלפון והתחיל לצלם אותי כשהוא מכריז שבוודאי יהיו לזה אלפי צפיות. כמובן שמחיתי על כך והזהרתי שלא יעשה לי פדיחות.. וכשהכלבה שלו הצטרפה לריקוד שלי, הניח בני את המצלמה והצטרף גם הוא לריקוד. מי שמכיר את בני יודע כמה הוא ביישן ולא יעז לרקוד או לשיר בספונטניות. אני בניגוד אליו משתחררת בקלות רבה יותר ומאוד אוהבת לרקוד. אז מה עשינו פה? הערנו את המחשב, הערנו את הגוף ורקדנו ביחד. היה כייף !!!! הנה הקישור לשיר: wake me up של Aviciiכולם מוזמנים לרקוד!