מאד משמח מה שאת כותבת. מאד. מעודד לשמוע שיש מי שהאשפוז עוזר לה. רק אם בא לך, אשמח אם תוכלי לשתף במה האשפוז עזר, מה הצלחת לקחת משם. תמשיכי להתקדם. נשמע שאת בדרך הנכונה! שבת שלום

היי דנה אשמח לשתף ולספר...

אך קודם כל אתחיל בזה שלצערי האשפוז זה לא האשפוז שאת בטח חושבת...

הייתי מאושפזת בבית חולים פסיכיאטרי, כל מי ששומע את זה יישר חושב

"בטחח היא משוגעת" "היא לא שפוייה" "זה אנשים שאי אפשר לתקשר איתם הם משוגעים"

ועוד ועוד... אך המקום הזה.. המקום שכולם חושבים שהוא רע

שיש עליו המוון המוון סטיגמות ודברים רעים.. דווקא המקום הזה הוא המקום שעזר לי הכי הרבה !

אז קודם כל, הסטיגמות על המקומות האלה הם בכלל לא נכונות, ואני באה מנקודה שבהתחלה שלי גם אני הייתי עם סטיגמות על המקום ולא הבנתי איך לעזעזאל אני קשורה למקום הזה ?

כשהגעתי למקום ראיתי אנשים מדהימים אם זה המאושפזים ואם זה הצוות המטפל.

הגעתי לשם במצב לא טוב בכלל, הייתי פוגעת בעצמי, הייתי בדיכאון, וכל זה בעקבות ההפרעת אכילה.

כשהגעתי לשם חשבתי שזהו הגעתי למקום הכי נמוך שאני יכולה..

אך כשהטיפול שם התחיל הבנתי כמה טעיתי..

הטיפול שם לא התמקד אך ורק בהפרעת אכילה שלי, אלא יותר במה שאני מרגישה בפנים

עצם זה שההתמקדות הייתה בפנים שלי ולא רק ב"לתקן" את החוץ זה מה שעזר

לא התעסקו אך ורק בעלייה שלי במשקל ובמראה החיצוני

התעסקו עם הנפש שלי עם הרגשות שלי עם התפיסה שלי כלפי עצמי.

זה משהו שמאוד מאוד עזר לי ששמו אותי במרכז ולא את המחלה.

בעברי הייתי מאושפזת במשך כמה שנים במחלקה של הפרעות אכילה

מה שגרם לי להיכנס עוד יותר לתוך המחלה ולהתעסקות בה.

הרגשתי שאני מתעסקת יותר ממה שהייתי מתעסקת בלי טיפול במחלה ולא מרפה ממנה

ובנוסף נכנסת לאובססיביות שכל גרגיר הכי קטן של אוכל או טיפה הכי קטנה של מיץ תעלה אותי במשקל

במחלקה של בריאות הנפש כן בנו איתי תפריט אך לא עמדו הסתכלו ובדקו עד הטיפה האחרונה או עד הפירור האחרון

נתנו לי לאכול כמו כל בנאדם נורמאלי שלא פותח מעדן ומלקק את המכסה, ולא אוסף פירורים מהצלחת ואוכל

לא נתנו לי להתעסק עם המחלה 24 שעות ביממה נתנו לי להתעסק בדברים שבני נוער כמוני מתעסקים

זה משהו שמאוד מאוד עזר לי. ההתעסקות בדברים האמיתיים שיש בחיים ולא ההתעסקות האינסופית במחלה

ככה הבנתי שיש עוד דברים בחיים חוץ מהמחלה.

בנוסף ראו אותי שם בתור אני עצמי ולא בתור המחלה.

מה שעוד יותר חיזק אצלי את המחשבה שיש בתוכי עוד הרבה דברים חוץ מהמחלה.

בנוסף הטיפול הפסיכולוגי שקיבלתי היה מעולה

וגם היה לי תרפיה באומנות, מה שעזר לי המון

במחלקה של ההפרעות אכילה המטפלת שהייתה לי לא היה בנינו חיבור

וכמה וכמה פעמים ניסיתי להחליף את המטפלת הזו אך ללא הצלחה

כי פשוט החליטו שאני צריכה להיות איתה וזהו, בלי שום הסבר למה..

ובשביל שטיפול יצליח צריך להיות חיבור בינך ולבין המטפלת שלך..

במחלקה בבריאות הנפש היה לי חיבור עם הפסיכולוגית עם הפסיכיאטרית ועם המטפלת באומנות

ככה הצלחתי לסמוך עליהם ולספר להם באמת את מה שיושב לי בלב.

נתנו לי הרגשה שם שהם עומדים לצידי ותומכים בי ושהם לא יתנו לי ליפול

וגם הוכיחו לי את זה כמה וכמה פעמים שאני מעדתי וכמעט נפלתי אך הם לא נתנו לי ליפול לא משנה מה !

גם היחס של הצוות הוא יחס חם ואוהב מה שעזר לי מאוד !

האשפוז מאוד מאוד עזר לי בזה שקודם כל למדתי להכיר את עצמי ואת הדברים שבתוכי

נגיד דרך הציורים.. מקו שחשבתי שהוא מטומטם יצא סיפור מדוייק לפי מה שקורה לי..

זה פשוט הזוי ! וגם למדתי שאני זה לא רק המחלה אלא יש בי עוד המון דברים 

ומה שהם עשו זה שהם הראו לי את הצדדים האחרים שבי ולא הסכימו בשום פנים ואופן לקבל אותי בתור "המחלה"

בנוסף למדתי לחיות עם המחלה שזה מה שהיה הכי חשוב שמה בטיפול.

עזרו לי ללמוד לשים לעצמי גבולות.

וכמו שאמרתי, למשל הרבה פעמים אני עומדת מול המראה ובוחנת את עצמי ונגעלת מהגוף שלי

והיום אני מצליחה לשים גבול ולדעת שצריך להיות פער בין החשיבה לבין הפעולה

לדעת שלפעמים אני לא רואה את עצמי כמו שהסביבה רואה אותי אז שאני פשוט צריכה להרפות

נתנו לי שם גם כלים איך להתמודד עם מצבים שיכולים לקרות בחיי היומיום. 

הם נתנו לי שם המון כוחות והבנה.

בנוסף בסוף הטיפול כשחשבו שאני מסוגלת לצאת לבחוץ רצו לשחרר אותי, אך אני פחדתי נורא להשתחרר

מהפחד שמוכר לי שאחרי שאני משתחררת אני נופלת.

הם היו שם בשבילי והקשיבו לי ולא זרקו אותי כמה שיותר מהר מהאשפוז אלא עשו את הכל בהדרגה

ותמיד נתנו תמיכה ומילה טובה בזמן הנכון.

הם תמיד יהיו שם לצידי ברגעים קשים ואמרו לי שתמיד אני יכולה לפנות אליהם בכל דבר !

עוד משהו שנותן לי ביטחון שהם תמיד מאחוריי.

מממ אני בטוחה שמה שרשמתי לא מתאר אפילו רבע ממה שלקחתי מהמקום או מה עזר לי במקום..

כי היה כל כך הרבה דברים שעזרו ועשו לי רק טוב.

ובע"ה אני אמשיך ככה והכי חשוב לי שאני יודעת שהם תמיד שם לצידי ככה שתמיד יש לי למי לפנות בשעת משבר.

שיהיה לך שבת שלום :)

תודה על השיתוף הכן והמפורט. דברים מאד חשובים כתבת שם (גם עבורי, כמטפלת) ואני מקווה שעוד בנות כאן יקראו את מה שרשמת ויצליחו לשאוב עידוד ותקווה. 

שתהיה לך שבת טובה ודרך צלחה!!

חשוב לדעת להתמודד עם קשיינו ולפתור מה שאפשר, ועם מה שאי אפשר לתקן צריך להשלים. אני שמח שאת מרגישה טוב עכשיו. הדגישי בחברה את התכונות הטובות שבך.

תודה רבה לכולם ! 

ובאמת מקווה שכמה שיותר אנשים יקראו את זה וינסו להבין את מה שאני הבנתי

לגבי המחלה ולגבי הלחימה מול המחלה..

דנית, לא הייתי אומרת במאה אחוז שהסיפור מעורר השראה..

מכיוון שאני חושבת שעוד לא התגברתי על המחלה ועוד לא למדתי לחיות עם המחלה עד הסוף..

אני כן מצליחה לשלוט עלייה אבל לפעמים יש פעמים שפחות מצליחים לשלוט עליה.