היי. לפי מה שאת מתארת לביתך אין הפרעת אכילה. יש לה בעיית גסטרו. והטיפול הוא בהתאם.  מה שכן, ייתכן ובשל פרק זמן ארוך בו סבלה מכאבי בטן איומים היא פיתחה מעין ״פוביה״ מאכילה, כלומר חרדה עצומה לאכול שמא יתפתחו כאבי בטן.  ככלל, מצב חרדתי גורם בעצמו לאובדן תאבון. 

אני ממליצה להשלים ברור גסטרו, ולפעול לפי המלצותיהם. להקפיד על תזונה מתאימה שלא תגרום לכאבי בטן. לשקול ליווי דיאטני מתאים. אם אחרי פרק זמן של כחצי שנה בו אין לביתך כאבי בטן כלל ועדיין אין שיפור הדרגתי באכילה, אז לפנות להערכה של מרפאה להפרעות אכילה בתל השומר או דרך קופת החולים. 

בהצלחה

מעבר למה שמיכל ענתה- היה לי סיפור דומה (רק שבשלי שולבה הפרעת אכילה שנלחמתי בה כבר מספיק זמן כדי שלא תהיה המוקד לבעיה בכלל). יכול להיות שהיא כן צורכת לקטוז בלי לקחת את הכדורים ולכן הגוף שלה לא באמת קולט את מה שהיא אוכלת? זה גם הופך לבעיה מעגלית- כואבת לה הבטן ויש לה בחילות מהחלב ואז היא לא אוכלת (או אוכלת שגוי) וזה מחמיר את זה. בגלל הבחילות היא לא יכולה לאכול וכתואצה מכך יורדת במשקל. הירידה במשקל גורמת לכאבים ולבחילות.

עוד אפשרות זה או משהו שלא ראו בגסטרו או וירוס מסתורי (זה נשמע הזוי לגמרי אבל אני הייתי חולה ממש- הקאות, בחילות, כאבי בטן, חיוורון, סחרחורות, חולשה...במשך תשעה-עשרה חודשים. בדרך גילינו ציסטה בשחלה ורגישות ללקטוז, אבל עד היום לא באמת יודעים ממה הכל נגרם. כנראה שילוב של הרגישות ושל עוד כמה דברים שפתאום התחילו להשתגע בגוף, כי כל הבדיקות יצאו תקינות).

כדאי להוריד לגמרי את החלב לאיזה שבוע-שבועיים ולראות איך זה עוזר. ובאמת, להסביר לה שאם היא לא תאכל היא פשוט לא תהיה כאן... אני בטוחה שגם היא לא נהנית מכל הסיטואציה הזאת. היא חייבת להכריח את עצמה לאכול, בכל יום שתילחם ותאכל עוד קצת. זה קשה וכל ביס גורם לתחושות פיזיות נוראיות, אבל זאת הדרך הטובה ביותר (ובעצם היחידה כמעט) להילחם בזה. זה קשה בטירוף, אבל אני בטוחה שהיא מסוגלת לעשות את זה.