לא יודעת איך מתחילים את זה בעצם .. 
לפני 4 שנים הייתי בים עם חברות ,תוך כדי ריצה לתוך המים נפלתי ושברתי את הקרסול . 
כמובן שאף אחד לא האמין לי כי לא בכיתי או צרחתי . בשלב כלשהו ההורים באו לקחת אותי ישר לרופא ששלח למיון ששם מרוב עומס שמו לי סד גבס ,לא שלם,חצי. 
יום אחרי האורטופד של הקופ"ח שם לי גבס שלם . 
מאותו יום התחילו כאבים. לאחר חודש הורד הגבס ועם זה המשיכו הכאבים . 
ככה שנה וחצי שאני הלוך חזור אצל האורטופד מתלוננת על הכאבים.. הוא הביא לי כל מיני סדים וגרב אלסטית ושטויות אחרות . 
כעבור שנתיים הגעתי לרופא אחר שעשה גם זריקות . ביקשו כמה פעמים MRI בסופו של דבר אושר ונמצא שיש קרע ברצועה ובוצע ניתוח "BROSTROM" 
כחצי שנה לאחר הניתוח,עדיין עם כאבים מטורפים בקושי מצליחה ללכת עשו שוב MRI ללא שינוי . 
לאט לאט התחילו למלא אותי בכדורים . 
בשלב כלשהו התחילו לומר CRPS , לא הבנתי מה רוצים ממני בכלל . 
נהיו בצקות ברגל . היא החליפה צבעים דבר שנורא הצחיק אותי . 
צעקתי שיכרתו לי את הרגל . לא יכולתי לסבול את הכאב .. 
הגעתי למרפאת כאב ברמבם ושם הפנו אותי למרפאת רעות . 

ב-20 למאי הגעתי למרפאת רעות . 
הייתי עם קביים ,לא מסוגלת לנעול נעליים , ללכת יותר מ5 צעדים , לא מסוגלת לסבול מגע עם הרגל . 
גם שם סיממו אותי ,לא מהסם השווה .
מפה לשם פתאום אני בלי קביים ועולה אפילו במדרגות . אף אחד שם לא ציפה שאני אתקדם כ"כ מהר וב17 ליוני השתחררתי הביתה . 

בהתחלה היה טוב .. הייתי הולכת ועולה במדרגות בלי בעיה . עושה פיזיותרפיה בלי הפסקה הכל כדי לא לחזור אחורה ..ואז הכאבים החליטו לחזור. 
בהתחלה זה עוד היה נסבל אבל לאט לאט זה התקדם והתקדם וחזרתי לצלוע קצת . 

מה בעצם עשיתי בשיקום הזה ? 
למה אני כ"כ מאוכזבת מעצמי ? 
על מי אני אמורה לכעוס ? 

אוטוטו חוגגת 21 אבל עדין עם נכות .