אוקיי קוראים לי בתאל אני בת 23 ולפני כשנתיים הכרתי מישהי , מישהי בשם בולמיה.

היא לא דומה לי אבל היא שינתה אותי, לרעה.

אחרי שנתיים של סבל של שקר אחד גדול החלטתי שאני לוקחת אותה איתי למקום חיובי יותר.

החלטתי שאני משנה אותה להיות יותר טובה, יותר שמחה יותר מאושרת והחלטתי לעזור לה לקבל אותי כמו שאני.

בהתחלה כשהייתי שומעת את המילה בולמיה עלו לי רק מחשבות שליליות על איך שאני נראת על כמה שאני שמנה על כמה שאני מובסת ולא מוצלחת. הבולמיה לא הרסה לי את החיים הבולמיה נכנסה לי לחיים והרסה לי רק שנתיים וחצי מהם.

בהתחלה חשבתי שאם אדחיק אותה לצד או "אתגרש" ממנה הכל יפתר. אבל זה לא באמת עבד והיא רק דפקה על מחשבותיי יותר ויותר.

יש בי שתי אנשים. אחת אני -אופטימית חיובית שמחה ואוהבת את החיים, השניה זאת בולמיה- עצובה מדוכאת שמנה ומובסת. בשביל לסבר את האוזן ובשביל שיהיה לי יותר קל לכתוב החלטתי לחלק את עצמי לשתיים אחת זאת אני בתאל , השניה תיהיה בולמיה.

אני חושבת שבשביל להשתלט על הבולמיה צריך לבוא בגישה חיובית. סה"כ היא מאוד שלילית ורק חיוביות זה מה שיציל אותה.

אז החלטתי לתת לעצמי 21 יום , שבהם אני בתאל אחזק את הבולמיה במילים יפות וחיוביות כשהיא תופיע אני אחבק אותה ואזכיר לה כמה שהיא יפה וכמה שהיא טובה ושהיא לא חייבת לשבת בחושך.

האמת שאני ביום ה-20 ובנתיים המחשבה החיובית מאוד עוזרת.

יש עיניין מסויים ב21 יום , זה הזמן שלוקח לאדם לסגל לעצמו הרגל מסויים.

אני חושבת שאם נחבק את הבולמיה במחשבה ונגיד לה מילים יפות בקול רם ונזכיר לעצמו מה אנו שוות זה יעזור לנו מאוד לקבל את עצמנו . אם נכעס על הבולמיה ואם נכעס אחרי כל התקף זה מחזק אותה .. ואנחנו צריכות להתחיל לחיות בשלום עם עצמנו סה"כ הבולמיה זה אנחנו זה המחשבות השליליות שלנו. ואם נהפוך אותן לחיובות יותר אנחנו נזכה בעצמו במי שהיינו לפני אותה "מחלה".

בכל מקרה אני אשתדל לעדכן איך הולך לי ..כולי תקווה למצוא את הפיתרון בשביל כולנו.