ראשית זה נשמע כמו כיוון ממש ממש טוב!

שאלה לי - האם את מתעוררת באמצע הלילה מתוך שינה ואוכלת או שזה לפני שאת הולכת לישון?

לא פעם הייתי מתעוררת ואוכלת באמצע הלילה אבל בתקופה האחרונה זה לפני השינה.

אני חייבת לעשות לזה סוף והפסקתי לקחת משלשלים במשך שבוע וקצת אבל הבולמוסים עדיין תוקפים אותי ובתדירות יותר גדולה.

שהייתי על משלשלים לא באמת הייתי אוכלת הרבה והיה לי בולמוסים פעם בשבוע. עכשיו זה הפך לכל השבוע פחות או יותר.

סחתיין על ההפסקה של המשלשלים - זה נפלא!! צריך לנסות למצא גם תמיכה התנהגותית לבעיה. אם זה קורה בשעות הלילה לפני ההליכה למיטה אז צריך לחשוב מה ניתן לעשות בשעות הקריטיות. האם את גרה לבד או עם הורים/שותפים/בן זוג? האם יש מישהו ער סביבך בערב? האם את הולכת לישון מאוחר? האם את יכולה ללכת לישון מוקדם יותר? האם את נוהגת לראות טלויזיה בערב תוך כדי אכילה? ככה לחפש משהו התנהגותי שיעזור להחלטה...

אני גרה עם אמא שלי, ואני ישנה מאוחר. זה כי יש לי קשיים להירדם ..ואמא שלי נרדמת תמיד לפניי ורק אחרי שהיא נרדמת אני נתקפת בבולמוסים ובמחשבות.

הי :) כל הכבוד על ההחלטה. נשמע שהיא באה ממקום בשל. מצטרפת לדבריה של מיכל, שכדאי מאד למצוא "עוגנים" שיתמכו בהחלטה ויקרקעו אותה. למשל תוכנית סדורה של פעילויות שאת עושה בשעות הערב הקשות. אולי יציאה להליכה או פעילות אחרת, מפגש עם חברה, סרט. משהו. העיקר לא להשאיר מקום לספונטניות בשלב הזה. בהצלחה רבה!

בת אל יקרה,

ממש מזדהה איתך!

כמי שסובלת מבולימיה כבר 9 שנים, יש תמיד את הימים שנופלים בהם. כך זה קרה לי אתמול בלילה. כל היום עבר טוב, ואז פתאום ב-9 בלילה- מן רעב כזה חייתי מפחיד שרוצה לטרוף את כל העולם. אני אומרת לעצמי כל יום- עכשיו זו הפעם האחרונה של הבולמוס- אבל זה לא עוזר. אני מנסה לפחות לא לבלמס כל יום. יוצא לי 4 פעמים בשבוע- שזה גם הרבה. מאוד רציתי להפחית את כמות הבולמוסים ל-3 אבל עדיין לא הגעתי לשם.

מה שמחזיק אותי אלו אותם הימים שבהם אני לא מבלמסת- ואז אני מבינה שאולי אי פעם בעתיד- אצליח להתגבר על המחלה...