טרשת העורקים

טרשת (הסתיידות) העורקים היא גורם-הסיכון העיקרי להתקף לב ולשבץ.

אולם בסיסה במספר גורמים אחרים: רמות כולסטרול גבוהות, יתר לחץ דם, סוכרת, עישון, מתח...

מתברר שלהתנסות בטרנסנדנטלי - סמאדהי (ההתנסות שמושגת בקלות בתרגול המדיטציה הטרנסנדנטלית) יש השפעה חיובית ברורה בכל גורמי הסיכון.

מחקרים מדעיים אישרו השפעה יוצאת מגדר הרגיל.

כמו במקרה של יתר לחץ דם וסוכרת, גם המחקר על השפעות המדיטציה הטרנסנדנטלית על הסתיידות עורקים מבטיח רבות, משתי סיבות:

הוא מראה תוצאות יוצאות דופן: הפחתה משמעותית ברמת הסתיידות העורקים בלא כל שינוי באורח החיים (פרט ל-20 דקות תרגול מהנה מאוד של מדיטציה טרנסנדנטלית פעמיים ביום).

תוצאה זו נבדקה ואושרה במחקרים מהימנים מבחינה סטטיסטית, בשיתוף עם המוסד הלאומי לבריאות של ארה”ב.



המוסד הלאומי לבריאות של ארה”ב, ה-NIH, נחשב אחד ממוסדות המחקר הרפואי היוקרתיים בעולם.

ה-NIH השקיע יותר מ-24 מיליון דולר במחקר על השפעות המדיטציה הטרנסנדנטלית. הוא תומך במחקרי מדיטציה טרנסנדנטלית במשך יותר מ-20 שנה מהסיבה הפשוטה שהמדיטציה הטרנסנדנטלית "עושה את העבודה", והיא בעצם הדבר היחיד שבאמת עובד.

העולם הרפואי יודע שמאוד קשה להפוך את המגמה של הסתיידות עורקים, הדבר מחייב שינוי דרסטי באורח החיים, ונטילת תרופות הגוררות עמן תופעות לוואי מזיקות.

עם זאת, שני מחקרי NIH שנערכו בארה”ב הראו שניתן אכן להפוך את מגמת ההתפתחות של הסתיידות עורקים באופן טבעי לחלוטין, פשוט בהחייאת האינטליגנציה הפנימית של הגוף לרפא את עצמו.

אין לתרגול הזה כל תופעת לוואי שלילית – להיפך, השפעות הלוואי הן מצוינות - שיפור כללי בבריאות ובהרגשה הטובה, יכולת אינטלקטואלית מוגברת, יחסי אנוש משופרים והארה.



במחקר הראשון, נבחרו אקראית, 60 נבדקים.

חצי מהם למדו מדיטציה טרנסנדנטלית והחצי השני שימש כקבוצת ביקורת (שקיבלה יעוץ בריאותי מבוסס על תרופות, תזונה ופעילות-גופנית).

בקבוצת המדיטציה הטרנסנדנטלית נרשמה ירידה מובהקת ברמת הסתיידות העורקים (ההצרה) כעבור 6 עד 9 חודשים, בעוד שמשתתפי קבוצת הביקורת סבלו מהצרה נוספת. הירידה ברמת ההצרה, בשיעור של 0.1 מ”מ, (מה שמצופה אצל מי ששילב תרופות ושינוי דרסטי בסגנון החיים), קרתה עם תרגול מדיטציה טרנסנדנטלית בלבד.

סימוכין: Stroke 31: 568–573, 2000.

במחקר נוסף, ששילב גם תכניות וודיות אחרות שמהרישי מהש יוגי חידש, כעבור שנה לא נמצא הבדל מובהק בין הקבוצה שקיבלה הדרכה רפואית לבין קבוצת הביקורת. קבוצת הביקורת אפילו הציגה תוצאות טובות מעט יותר מאשר הקבוצה שקיבלה רק חינוך לחיים בריאים יותר.

בקבוצת המדיטציה הטרנסנדנטלית לעומת זאת, היה מספר האנשים שבעיית הסתיידות העורקים שלהם השתפרה משמעותית, גבוה משמעותית (80% מקבוצת המדיטציה הטרנסנדנטלית לעומת 52% בקבוצות הבקרה), והשיפור הכללי היה 50% בהשוואה למחקר הקודם (הרחבה של 0.15 מ”מ, p<0.004 בהשוואה למחקר הקודם).

השיפור בקבוצת המדיטציה הטרנסנדנטלית היה גדול פי 3 לעומת המחקר הקודם (ירידה של 0.32 מ”מ, p<0.004 בהשוואה לקבוצת הביקורת).

כפי שהוכח במחקרים רבים אחרים, נמצאה התאמה ברורה בין הסדירות בתרגול לבין התוצאה שהושגה: ככל שהתרגול היה סדיר יותר, כך הייתה ההשפעה טובה יותר.

סימוכין: American Journal of Cardiology, April 2002