מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

הפרעות האכילה שלי

כמוניבלוגיםהפרעות האכילה שלימתי הספקתי להכנס לזה ? ואיך אני יוצאת מזה ?

מתי הספקתי להכנס לזה ? ואיך אני יוצאת מזה ?

966 צפיות
היי .. אני בת 19 , לפני כשנה התחלתי להרזות כמובן התחלתי אם דיאטה מסודרת תפריט מסודר ... לאט לאט התחלתי להוריד מהתפריט .. במקום 1200 קל' התחלתי לאכול 900 אחרכך 600 ולפעמים גם 200 ... בלי לשים לב זה ייצא מכלל שליטה , איבדתי את עצמי , השיא היה זה שגם שאכלתי את מה שהייתי צריכה לאכול התחלתי להקיא , כי הרגשתי נורא , כלכך פחדתי להיות שמנה כמו בעבר ... כי שעשיתי את הדיאטה הנורמלית ירדתי 12 קילו . ומאז אני מנסה " לשמור " עליהם , אך זה מתבטא בהקאות והפרעות אכילה . זה גורם לי לאי שקט , זה לא עוזב אותי ...  אני משנה את המצבי רוח בקלות ביגלל זה , לאחר ההקאות הגיעו ההתקפי אכילה , אוכלת של דבר שבא ליד ובכמויות ומיד לאחר מכן הולכת להקיא ... זה חיים נוראים , ואני שואלת את עצמי , איך הגעתי למצב הזה מבלי לשים לב ? איך אני יוצאת מהבלאגן הזה ? אני לא רוצה את זה יותר אבל לא מצליחה ... 

תגובות

itay2
27/07/14 1:44

שלום לך,

אני חדש פה.. וזה עושה טוב לראות שאני לא לבד עם המחלה שלי.

מאוד הזדהיתי עם מה שכתבת. אני בעצמי במבוי סתום עם ההפרעה שלי.  המעגל הזה של האכילה והחוסר אכילה לא יכול להיגמר בלי שנרגיש שלמים עם עצמינו, ואני חושב שקבוצת תמיכה וגם הפורום הזה יכולים לתת את ההרגשה הנעימה שתיתן לנו חיזוק לזמנים הכי אפלים שלנו ביומיום.

תודה על השיתוף. שבוע טוב....

מיכל-אפק
28/07/14 21:52

המהלך שאת מתארת הוא קלאסי - דיאטה שיוצאת משליטה, שאי אפשר להפסיקה, מתגבר הפחד מעלייה במשקל, שינויים קיצוניים במצב רוח ו .... הפרעת אכילה. בכך אינך שונה מרב מקרי הפרעת האכילה שהכרתי. היציאה מהבלגן הזה כרוכה בקבלת עזרה מקצועית. העזרה המקצועית כוללת דיאטנית, טיפול נפשי/פסיכולוגי ובמקרה הצורך גם טיפול תרופתי להרגעת החרדה.

ככל שממהרים ומקדימים לטפל במצב כך יותר פשוט למגר את ההפרעה.

אל תחכי, פני לקבלת עזרה.

אם את צריכה הכוונה לאיך ואיפה, צייני כאן בת כמה את ומאיפה בארץ.

מיכל

אנונימית12
29/07/14 0:04

תראי, אם את רוצה לצאת מזה בכוחות עצמך זה סיכוי דיי נמוך שתצליחי לעבור את זה לבד כי אין מה לעשות, את חייבת את התמיכה הזו מהקרובים אלייך.. אני ממליצה לך לספר למישהו קרוב, עם כל הקושי שזה דורש כי זה ממש יעזור לך בסופו של דבר.. תתחילי מזה ואם את רואה שעדיין קשה לך ושאת לא מספיק חזקה תפני כמה שיותר מהר לעזרה מקצועית, ככל שמטפלים בזה יותר מוקדם הסיכויים לצאת מזה יותר גדולים.. בהצלחה :)