המשך? כניראה שבלי המשכיות..
רוקיטנסקי
29/06/14 20:46
1196 צפיות
אז בפוסט קודם הצגתי מעט את עצמי...נתתי רמזים פתחים קלים לפצעים שמלווים את חיי . בתכלס אין לי מושג עם מה להתחיל אז אני יתחיל בתיסמונת שלי . את התיסמונת גיליתי בתאריך ה4.1.2013 אחריי 8 וחצי חודשים של בדיקות חוסר ודעות ופחד...הייה זה יום שישי ואחריי החון זמן הגיע יום הלפרוסקופיה נכנסתי לחדר הניתוח אופטימית צעירה ילדה.בסך הכל ילדה . כשקמתי מהניתוח נכנס אבי עם דמעות אבא שלי האבה החזק שגידל אותי לגמריי לבד בכה..כבר הבנתי...אחרייו נכנס הרופא..ובקול רועד אמר טיטי אני מצטער . כבר הבנתי . החלום היחידי שלי להיות אמא ...כבר לא יתגשם ...לא רציתי להישתלט על היקום או להיות מליונרית רציתי מחזור והריון וצירים . החלום הלך ... ועכשיו אני עם דמעות ואיני מסוגלת להמשיך אז בהרגשה רעה מאוד לילה טוב
תגובות
עוד פוסטים בבלוג: וכמו במערכת הבריאות שוב לא מוכרת
המשך? כניראה שבלי המשכיות..
רוקיטנסקי
קראו עוד
היכרות?
תסמונת לא מוכרת אפילו באתר כזה.
קראו עוד
אילון אוריאל
חזקי ואמצי
אפרת_זיו
:(
אפשר היום להיות יופי של אמא גם מבלי להרות
מאחלת לך ומקווה בשבילך שיתאפשר לך!
טיטי96
תודה רבה , וכן זה אפשרי אך הכאב של הידיעה שאני אחזיק ילד שאישה אחרת נשאה במשך 9 חודשים קיים