בס"ד TIME, JUNE 23th ,2014   ב-1977, ועדה מטעם הסנאט אשר בראשה עמד הסנאטור ג'ורג' מק'גוורן פרסמה חוברת בשם   "Dietary Goals for the United States" (יעדי דיאטה עבור ארצות הברית) אשר עודדה אמריקנים לאכול פחות בשר אדום עם הרבה שומן, ביצים ומוצרי חלב ולאכול במקום זה הרבה פירות, ירקות ובמיוחד פחמימות. המלצה זו עוגנה בחוק בשנת 1980. משרד החקלאות האמריקני (USDA) אישרר את ההנחיות הדיאטטיות הללו. אחת ההנחיות הראשונות היתה להימנע מכולסטרול ושומן מכל סוג שהוא. המכונים הלאומיים לבריאות המליצו שכל אמריקני מעל גיל שנתיים יפסיק לחלוטין צריכת שומנים, ובאותה השנה הודיעה הממשלה על תוצאות של מחקר, שנערך בעלות של 150 מיליון דולר, ולפיו על האמריקנים לאכול פחות כולסטרול במטרה להפחית את הסיכון להתקף-לב. תעשיית המזון מיהרה לאמץ החלטות אלו. המרכולים מילאו את מדפיהם ביוגורטים "לייט", מזון קפוא, קרקרים ועוגיות דלות שומן. משפחות רבות הלכו בדרך זו: הבשר האדום    הורד מהשולחן, כמו גם חלב מלא. במקום ביצים אכלו דגני-בוקר וקציפת ביצים נטולת חלמון. מ-1977 ועד 2012, הצריכה לנפש של מאכלים אלו צנחה בעוד הקלוריות כתוצאה מפחמימות טובות-לכאורה עלתה- ואין בכך שום הפתעה, בהתחשב בכך שלחם, דגני-בוקר ופסטה היו בראש פירמידת המזון של משרד הבריאות. נשיא האקדמיה הלאומית למדעים קרא לתופעה זו "ניסוי תזונתי נרחב". העם עף על הניסוי הזה. אולם עד שנת 85' נפטרו למעלה ממאה אמריקנים בשנה כתוצאה מהתקף-לב. כ-40 שנה לאחר מכן, התוצאות ברורות: הניסוי נכשל. האמריקנים קיצצו בשומן בארוחה וחלו יותר מאי פעם. השכיחות של סוכרת סוג 2 בארה"ב עלתה ב-166% (!) משנת 1980 עד 2012. כ-1 מכל 10 אמריקנים קיבל התקף-לב, מה שעלה למשלם המסים האמריקני 245 מיליארד דולר (!) בשנה, וכ-86 מיליון מהם היו "דמויֶי סוכרת" (Pre Diabetic)[i]. מספר המתים מהתקף-לב ירד, אלא שמחלות קרדיו וסקולאריות נשארו גורם התמותה מס' 1 במדינה. אפילו מספרם העולה של  העוסקים בפעילות גופנית לא אפשר לאמריקנים להישאר בריאים. כיום, יותר משליש מהאמריקנים סובלים מעודף משקל, מה שהופך את ארצות הברית לאחת המדינות השמנות ביותר בְּעולם שהולך ועולה במשקל. "לאמריקנים נאמר לקצץ בשומן כדי שיוכלו להוריד במשקל ולמנוע מחלות לב", אומר ד"ר דיוויד לודוויג, מנהל המרכז למניעת עודף משקל של ה-New Balance Foundation בביה"ח לילדים בבוסטון.  "הנה ההוכחות שההפך בדיוק הוא הנכון". אלא שהוכחות אלה נתונות במחלוקת. השנאה לשומן הפכה זה מכבר לסימן היכר של התרבות האמריקנית, אשר עסוקה ביחסי אהבה-שנאה עם האוכל ועם המראה החיצוני. זו עזרה מאד לחקלאות במדינה, שכן החקלאות המסובסדת באמריקה היא שסיפקה את התירס שממנו מופקים הממתיקים שנמצאים בתוך האוכל המעובד שהאמריקנים אוכלים. זאת ועוד: יחס האמריקנים לשומן שינה את פני הכלכלה שכן שוק תחליפי-השומן- הרכיבים המלאכותיים אשר ממלאים את מקום השומן במזון קפוא- עלה בכמעט 6% בשנה. זה שינה את הדרך בה אמריקנים מדברים על מזון, מה שהכניס ללקסיקון את המונחים "כולסטרול טוב" ו"כולסטרול רע" ו"שומן טוב" כנגד "שומן רע". כל מה שהובא לעיל אומר שקשה לשנות דעה רווחת. למרות זאת, מחקרים שקוראים תיגר על הרעיון ששומן הופך אנשים לשמנים ושזה גורם סיכון מספר 1 להתקפי-לב הולכים וצוברים תאוצה. ידוע זה מכבר ששומן בזיתים ובדגים מסוג סלמון, יכול בעצם למנוע התקף לב. עכשיו מתברר כי אפילו השומן הרווי (Saturated Fat) שנמצא בסטייק Medium Rare או בחתיכת חמאה משפיע על הגוף בצורה פחותה ממה ששיערו החוקרים בתחילה. מחקרים חדשים מוכיחים שמה שמשפיע על הגוף ואחראי, בין השאר, על מחלות כסוכרת סוג 2 ועודף משקל הן הפחמימות, הסוכרים והממתיקים המלאכותיים. פחמימות פשוטות (Refined Carbohydrates)- כמו אלו שנמצאות בלחם לבן, סוכר סמוי, קרקרים דלי-שומן ופסטה- גורמים לשינויים כימיים בדם אשר גורמים לגוף לאחסן את הקלוריות בתור שומן ולהגביר את התיאבון, מה שעושה את ההורדה במשקל לבלתי-אפשרית כמעט. "הטענות כנגד השומן היו כמעט כולן חסרות-שחר", אומר ד"ר רוברט לוסטיג, רופא ילדים באוניברסיטת קליפורניה, סן פרנסיסקו, ונשיא המרכז לתזונה אחראית. "המרנו מחלה אחת באחרת". מיקוד הראיה של הציבור האמריקני בשומן כאבי כל חטאת סילף את הדרך שבה האמריקנים מביטים על דיאטה ותרם למשבר הבריאות הגדול ביותר בתולדות ארה"ב. הגיע הזמן להפסיק את המלחמה בשומן. האיש השמן מזה הרבה זמן מספרים לנו שהפחתת קלוריות ופעילות גופנית מרובה תורמים להורדה במשקל. ואנו מאד רוצים להאמין שמדע הוא עניין אמפירי לחלוטין- כלומר, שמחקר על תמיד ייתן לנו את התשובות לכל השאלות. אך לפעמים מחקר אינו מספיק. ואין מי שמסמל את זה טוב יותר מד"ר אנחל קיז, הפיזיולוג אשר הניח את התשתית למאבק נגד השמנה. קיז קנה את עולמו במלחמת העולם השניה, כאשר התבקש ע"י צבא ארה"ב לפתח את מה שמוכר כמנת K (מנות קרב שחולקו לחיילי היחידות בצבא ארה"ב במהלך מלחה"ע השנייה). בשנים שלאחר מכן התפתח פחד נוראי בקרב האמריקנים מפני התקפי-לב, אשר הגיע לשיאו בזמן התקף-הלב של הנשיא דווייט אייזנהאואר ב-1955. באותן שנים, כ-50% מכלל מקרי המוות בארה"ב נגרמו מהתקפי-לב, ורבים מהאנשים שלקו במחלה היו אנשים חסונים. "היה פחת ששיתק מדינה שלמה", אומרת נינה טיכהולץ, מחברת הספר החדש "The Big Fat Surprise". מגפת התקפי-הלב נראית כמי שפרצה משום מקום במטרה לכלותנו". לקיז היה הסבר למגפה. הוא טען כי רמות גבוהות של כולסטרול גורמות לחסימת עורקים, מה שמוביל למחלות לב. היה לו פתרון לזה. כיון שצריכת שומן העלתה את הכולסטרול מסוג LDL, הוא טען כי הפחתת השומן בתפריט עשויה גם להפחית את הסיכון להתקף לב. אבל המסר האנטי-שומני היה כה חזק בשנות ה-80 עד שכל טענה המטילה בו ספק היתה בגדר חילול הקודש. ולמרות זאת, העלה ד"ר וולטר ווילט, בתחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת, טענה סותרת. הוא ניהל מחקר אפידמיולוגי ארוך אשר עקב אחרי הדיאטה של 40,000 אנשים בגיל העמידה. ווילט נתן לנבדקים אוכל עשיר בפחמימות במקום אוכל עשיר בשומן. תוצאות המחקר היו שלא היה כל שינוי במספר התקפי-לב שלקו בו הנבדקים לו אכלו אוכל עשיר בשומן רווי במקום פחמימות. תוצאות מחקר זה פורסמו ב-British Medical Journal ב-1996, אולם לא זכו להדים רבים. זאת ועוד: הדיאטה הים תיכונית (Mediterranean Diet), העשירה בדגים, אגוזים, ירקות ושמן זית החלה לצבור פופולאריות בשנים ההן. אפילו באיגוד מנתחי-הלב האמריקנים החלו, בעקבות הנתונים המשתנים, להמליץ עליה: "ישנן הוכחות גוברות שהדיאטה הים-תיכונית הינה דיאטה בריאה למדי", אומרת ד"ר רוז מארי רוברטסון, המדענית הראשית של ה-AHA. ומה בדבר השומן הרווי? את זה כבר קשה היה לשנות בדעת הקהל.  [i] דמוי סוכרת (Pre Diabetic) הינה מחלה אשר מופיעים בה חלק מהתסמינים של הסוכרת