קצת קשה לי לומר שאני מוצא את עצמי בתוך כל הבלגן הזה. קצב בסיסי משתנה זה דבר כל כך מוזר, אם הוא בסיסי, למה הוא משתנה? הרי בבסיס אנחנו כולנו אותו דבר אבל... משתנים עם הזמן?

לפני כמה שנים, בערך שלוש. החלטתי לשנות את כיוון הטיפול במחלה הזאת. מכשיר צמוד מחובר 24 שעות ואני... מסודר, לא צריך לדאוג לכלום זה יעשה את העבודה כמו שצריך, אני רק צריך לעשות את כל העבודה בשבילו. עד כה ידעתי מה זה מזרקים. יש אינסולין בסיסי, פעמיים ביום, אי אפשר לפספס. יש מזרק לבולוסים, לפני האוכל, מקסימום תיקון קטן אחרי וזהו. מעבר לזה... רק בדיקות. כיום אני מוצא עצמי צריך לדאוג לעוד דברים נלווים כמו... מיכלים, פרפריות וצינורות. ואז גם קורה שהעירוי לא נכנס טוב, אוי... זו צרה כואבת (לפעמים קצת מלוכלכת) כמו הרגשת חתך במותן, דקירה עמוקה של מחט עבה. ונניח נכנס אבל... נסתם. גם זה קורה, כן, ההרגשה של סוכר כל כך גבוה שהמד, כבר לא יכול למדוד אותו, אוף זה נורא. כמה פעמים הדברים האלה קורים.

טוב, קצת קשה לי להתלונן על טכנולגיה כי יש יתרונות, אבל לישון עם פלאפון בכיס זה... לא משהו. להתרחץ בים... לשבת בשירותים??? השינוי הזה שהכנסתי אלי עוזר יותר מכל דרך אחרת? שוב אני נמצא בצומת דרכים, התלבטות...