מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה
כמוניבלוגיםאני משתגעת הצילו ..

01/06/14 2:04
1677 צפיות
זהוו.. הוא הגיע.. הרגע שהכי פחדתי ממנו ! ! הגוף שלי שתמיד היה לצידי במשך כל היום 10-15 פעמים ביום עודד אותי להתרוקן להקיא ולהקיא מה שזה לא יהיה , בוגד בי ! כבר כמה ימים שאני לא מצליחה להקיא כלוום ! רק מים וכמה שאני אוכלת ובולסת זה לא עוזר ! אני משתדלת לאכול אוכל בריא ולהסתפק בו כדי לא להגיע למצב של הקאה שאני כ"כ מתעבת אבל ישר אח"כ אני מרגישה שובע מכביד ומתחילה להכניס לפה אוכל שאני בכלל לא אוהבת או רוצה רק כדי להעמיס עוד ועוד עד שמתפוצצת ואין ברירה .. אוכל הוא האויב הכי גדול שלי הוא מגעיל אותי ! אני שונאת אותו ! אני שונאת אותי ! שונאת להתמרמר ולהתמסכן ! .. איבדתי את השליטה לגמרי , זה משתלט עליי ואני נהיית ממש בהמה חסרת מעצורים .
ועכשיו .. אפילו את מקום המפלט שלי לקחו לי .. ! זה נשאר תקוע עמוק בפנים וזהו תתמודדי ... אבל אני לא יכולה ! אז דיי !!! עד כמה זה יכול להיות אכזרי .. ?!
שוכבת במיטה .. נפוחה. אדומה. בוכה. רועדת. עצובה. מותשת. עם המחשבות האובדניות והעצבים שהפכו לאט לשקט מיואש .. שחודר .. וכואב בעצמות .

התור שלי לטיפול עוד חודש, איך אני ישרוד את זה ? ... אני מרגישה שאני משתגעת ... חלשה רוצה מנוח .. הגוף שלי רועד .. זה הסוף.. אני מרגישה את זה בכל הגוף..

תגובות

stupid
01/06/14 12:33

ובכל יום מחדש את אומרת שאת תפסיקי ומנסה אבל אחרי שעה את אוכלת ואחרי דקה זה כבר לא שם , ולאטלאט את מבינה שאיבדת שליטה , שהגוף שלך סוגשל בוגד בך 
ואת רק רוצה להקיא , שובושוב ושוב , אבל הוא לא נותן.. 

אין יותר חרא מבולימיה , אין. 

מיכל-אפק
01/06/14 13:06

ראשית נראה לי שמה שאת צריכה זה חיבוק הרגעה ענקי.  ואני מבטיחה לך שזה לא הסוף. זה רק מרגיש ככה, זה רק מפחיד נורא, אבל החרדה היא חוויה נפשית ולא סכנה ממשית לחיים.

בנוסף - קשה לי להזדהות עם המשפט שהגוף שלך "היה לצידך" ונתן לך להקיא 10 פעמים ביום.  אני חושבת שזה תאור של מצב חמור של מחלה. וחרדה נוראית מאובדן שליטה, אובדן שליטה שאת כנראה חווה בתוכך באופן פסיכולוגי.

דניאלה יקרה, אולי הגיע הרגע להתחיל שינוי, להתחיל להתמודד עם חוויות של חוסר שליטה, להתחיל לברר מה כל כך מפחיד שיקרה שם, מה את מפחדת לאבד. במקום להאחז נואשות בסימפטומים שעלולים לפגוע בך קשות.

 

דניאלה32
08/06/14 13:11

מיכל איך בדיוק אני עושה את זה ??

אני לא רוצה שום חיבוק ושום ניחום .. וגם אם הייתי רוצה אין לי בדיוק ממי , אמא שלי בעצמה בולימית בגלל זה זה לא נראה לה כל כך נורא כל מה שקורה איתי .. ( יש לה טבעת בקיבה והיא לא רוצה להוציא אותה כדי לא להשמין) אז ממי אני בדיוק יכולה לקחת דוגמא ?

מיכל-אפק
08/06/14 17:29

נשמע שמסובך לך שם מאד.. בכל מקרה, עושים זאת בתהליך טיפול, לאט לאט, בנחישות והתמסרות והתמדה!