מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

חרא כזה או אחר

מאת מוח
22/05/14 4:36
855 צפיות
אני רק בת 22, או כבר בת 22. אני בדיכאון. קשה לי לקום בבוקר,אין לי סיבה משמעותית לקום בבוקר. אני מרגישה בודדה. פשוט לבד. כולנו לבד, ועדיין קשה לי עם זה. אני לא מצליחה למצוא את המקום שלי. אולי פשוט אין לי מקום. אני לא מצליחה לישון מרוב מחשבות. אני רק חושבת על דברים שעשיתי ולא עשיתי. אני מתחרטת על כל מה שעשיתי. לקחתי הפסקה מהלימודים. למה לעזאזל לקחתי את ההפסקה הזאת? הכל חסר טעם. אין עם מי לדבר, אין לי רצון לחיות. המצב לא טוב. ותרופות לא עזרו לי. אני לא מצליחה לישון, אני לא מצליחה לגרום לעצמי לצאת מהבית. אני התקבלתי ללימודים והתחלתי ללמוד, ובחרתי לעשות הפסקה. אני כזאת מטומטמת. לא התאים לי,לא התחברתי לזה,לאנשים. אני לא מתחברת לאף אחד. הכל נראה כל כך דהוי וסר טעם, מגעיל ודוחה. אני פשוט שונה, אולי זה העניין. אני שונאת את עצמי,את המשפחה שלי -רק רגשות אשם וויכוחים , את הבדידות שלי. אני מרגישה כל כך אבודה.

תגובות

אפרת_זיו
22/05/14 5:31

בוקר טוב מוח.

שמחה שבחרת לשתף.

יש לנו פה גם קהילה שלמה בתחום דיכאון וחרדה ואני מאמינה שתמצאי, שלשם שינוי, את לא לבד בכלל כפי הנדמה לך.

שמתי לב שבחרת בכינוי מוח ואת גם מתארת מחשבות בלתי פוסקות, ביקורת בלתי פוסקת על עצמך ועל החיים.

כנראה שלא בכדי בחרת בכינוי. לא יודעת אם היית מודעת לכך כשבחרת.

את רק בת 22. כל החיים לפניך. תרופה אחת לא עזרה, אולי אחרת כן? ומה על אנשי מקצוע? ומה על סתם לנסות, בהתחלה בכוח, אחר כך מכוח האינטרציה , אחר כך כי את רגילה ואחר כך כי את בוחרת - לצאת. לצאת מהבית לצאת לעשייה לצאת עם חברה/ברים לאמץ תחביב שיעשה טוב בלב. מנהג. טקסים קטנים. מה דעתך?

בוקר טוב יש אור בחוץ! (ואור בפנים)

 

איך שהוא הכל מתחבר אליי מה שכתבת מוח 

אשמח לדבר איתך 0532855155

מוח אשמח לדבר איתך 0532855155

הילה9
22/05/14 18:30

היי מוח. אני הילה בת 31. עברתי בדיוק את אותו הדבר כשהייתי בגילך. את רק רוצה לישון כל הזמן אבל לא ממש מצליחה להרדם.יש רק מחשבות רעות ואין מוטיבציה לכלום. הרגשה שזה יימשך ככה לנצח ואת רק רוצה לשים סוף לכאב איכשהו. זה כמו כאב כרוני בלב ללא סיבה. זה משתלט על החיים, זה כאב משתק. אני חושבת שדיכאון  זה סוג של סרטן. זה אוכל אותך מבפנים וזה גם יכול להרוג.

הבדידות היא תחושה קשה ונוראית. גם אני הייתי בודדה באוד. לפעמים יש רגעים שאני מרגישה כך שוב. יש לי חברים טובים ומשפחה חמה. נסי לשכב במיטה, לעצום עיניים ולומר תודה לאלוהים, אם את מאמינה ואם לא אז באופן כללי. תודה על כל דבר טוב בחיים שלך, אפילו הדברים הכי קטנים. ופתאום אולי תראי כמה דברים חיוביים יש לך בחיים שלאחרים אולי אין. משפחה חמה, בריאות, שכל ישר, גג מעל הראש, אוכל חם, פרנסה (אם יש), חבר טוב או שניים וכו'.

הכל עוד יכול להשתנות ולא משנה כמה קשה אל תוותרי ושמרי על תקווה בלב שמחר תקומי ויהיה יותר טוב. תקווה שיום אחד את תיהי שמחה ומרוצה מהחיים שבנית לך. לא צריך מליון חברים מספיק אחד או שניים אבל באמת טובים כדי לא להיות בודד. את תתאהבי ותקימי משפחה ותהיה לך עבודה בנאלית אבל מספקת כמו לרובינו ותחווי הרבה חוויות. חלקן מהנות חלקן פחות. הכל יהיה בסדר. אל תפסיקי לקוות, עוד יהיה לך טוב.

אם את רוצה את מוזמנת לדבר איתי ב: 052-6648650 אפשר לדבר בווטסאפ.

מוח נסי ציפרליקס במינון נמוך 

אל תתיאשי 

תנסי למצוא חבר או ידיד או חברה שיתמכו בך

אל תישארי לבד הכי גרוע 

הכי טוב תמצאי חברי יעודד אותך מישהוא נורמלי שתוכלי ללמוד ממנו

בכל מקרה בהצלחה לך להיברא