היי,אני רוצה להבריא.אחרי חצי שנה שלא נכחתי בביה'ס הופעתי למבחן מתכונת במתמטיקה.התוצאה היתה מאה.זה הוכיח לי דבר אחד:אני יכולה לצאת מהבית ולהתמודד.אני יכולה להתרפא.פשוט צריך לעבוד קשה לשם כך.אני חושבת שאולי אני מוכנה.אני מקשיבה לפסיכולוגית ,ובפעם הראשונה חשבתי שלפסיכיאטרית הקשישה בעלת הקוקס האפור ישנם דברי הגיון.אני באמת מנסה,אבל התרופה הדפוקה ששמה פריזמה לא עושה דבר.זה נורא מתסכל.קלונקס בהחלט יעיל במצבי אם כי הוא ממכר.אני באמת לא יודעת מה י א בגורלי,אולם תהליך הריפוי מורכב משני מישורים:תרופות ועבודה עצמית.התרופות לא בדיוק פועלות.אני כן.אם הם יפעלו ביחד, יד תקווה..?זה זמן רב שלא כתבתי,לא חשתי רע עד כדי פגיעה עצמית.אני מוכנה לעבוד ולהצליח.הבגרות שלי בעוד יומיים.עמלתי כדי להגיע לכך.אם רצית לישון,לשקוע במרה שחורה,להיכנע לחרדות וולהסתגר בדלת אמות-אמרתי לא.אני רוצה להיות בריאה בנפש שלי,לקח זמן עד ההבנה שעלי לעבוד לשם כך.אני מפחדת והרגליים רועדות והלב דופק-אבל תדעי שאת יכולה לשלוט,ובכל מצב.אני רק בת שש עשרה,למען השם!