ום הזיכרון לחללי צה"ל

היום יום הזיכרון לחללי צה"ל, אני רוצה לכתוב משהו על כך ואיני יודע מהיכן להתחיל כי יש כל כך הרבה לאמר... אז אתחיל בשאלה: למה יש יום זיכרון? לכאורה התשובה ברורה, כי צריך לזכור את אלו שמתו במלחמות. אבל מי שאיבד אדם יקיר לא צריך יום זיכרון, לא? הרי כל החיים שלו הם יום זיכרון אחד ארוך, ומי שלא איבד אף אחד לא יזכור כי טבע האדם לזכור רק מה שקרוב ללבו, הוא לא יזכור את החייל שנהרג ושהוא אינו מכירו באופן אישי. אז בכל זאת למה יש ימי זיכרון? התשובה היא כי כך מלכדים עם סביב קונצנזוס מסויים, וכך, ע"י יצירת אתוס יכולים המון אנשים להתלכד סביב רעיון אחד ולצאת למלחמה כדי להגשים את אותו רעיון. אודה על האמת, את הדבר הזה קיבלתי מיובל נוח הררי בספרו "קיצור תולדות האנושות"
אז עכשיו אני יושב לי וחושב, ומה אם אני לא רוצה יום זיכרון, בין שאני נמנה עם אלה שאיבדו יקיר ובין אם אני נמנה עם אלה שלא איבדו ואין להם את מי לזכור - האם אני יכל להגיד שאני לא משתתף, לא עומד דום בצפירה? לא, אני לא יכל להגיד כזה דבר ולו רק בגלל שמיד ירצו לסקול אותי באבנים וינדו אותי מהחברה ויתייחסו אלי כמו מצורע. לא איש אינו יכל לא להשתתף בגלל הפחד הזה, אפילו אם אני נושא עימי את הזיכרון הזה והוא מייסר אותי יומיום, איני יכל לא להשתתף
עכשיו אני רוצה לתהות על אותו ציבור רחב שיום הזיכרון מעניין אותו כקליפת השום, אותו ציבור שלא איבד אף יקיר וכל עניינו להעמיד פנים עצובות ולהמתין בקוצר רוח לסיום היום הזה כדי להדליק את המנגל ו"לעשות על האש" ואין בו אפילו מחשבה ש"לעשות על האש" אינו מנותק מהמוות בדיוק כמו שיום הזיכרון אינו מנותק מהמוות
אז למה בדיוק אנחנו בני האדם בכל מקום בכדור הזה לא יכולים להתנתק מהמוות ולהתחבר לחיים? אולי כי נולדנו לתרבות הזו שממשלות בכל העולם מאז ומתמיד דאגו לטפח כדי לשמור על שלטונם? מה יש במילה "לזכור" שכך היא עושה לעמים שלמים וגורמת להם לצאת שוב ושוב למלחמות כדי לזרוע מוות שאחר כך ניתן להתרפק עליו בנוסטלגיה מסטיקית ומגעילה?
הגעתי למסקנה שימי זיכרון מטרתם אך ורק לבסס שלטון כזה או אחר, יום זכרון הוא אתוס מיותר לעם וטוב וממשל, כל ממשל, הם משכנעים אותנו שאנחנו אנשים טובים שנלחמים למען הצדק, והצדק הוא כמובן לצידנו והרעים הם הצד האחר, ולנו אין ברירה אלה לקבל את ההסבר כי האגו לא מרשה לנו להיות לא צודקים, וזה בדיוק מה שעושה גם הממשלה בישראל בהובלת שלושה מתוך ארבעת פרשי האפוקליפסה, נתניהו הרע, לפיד הטיפש, ובנט הצדקן, חסר הפרש הרביעי ואני מקווה שהוא לא יגיע כי אם הוא יגיע סופנו הידוע הוא כאוס מוחלט ולא חלקי כמו עכשיו