חוזר שוב, נופל שוב מחליק בלי ברקסים. נכון, הייתי אידיוט והפסקתי עם התרופות לשבועיים, כי חשבתי שיצאתי מזה. ההתרסקות שבאה בעקבותיה, קשה לתאר במילים אני מלעיט את עצמי בכדורי הרגעה (קסנקס) וכל אלה. כך שחי יום אני ישן.

אני אדם מבוגר, אין לי עתיד, זה תהליך של התפרקות, וראיתי את אצל הורי כמשתחילים להתפרק זה כמו דומינו ראלי. קריסת מערכות קוראים לזה.

אני גם בודד מאוד.

קודם היה לי אוי יום בשבוע שהייתה הקלה. עכשיו זה רק דאון קשה מאוד.

אני יודע שאני צריך להתאשפז אבל אין לי כוח להכנס למקום הזה שעושים ניסוי והחלפה של תרופות בתקוה שמשהו יתן אותותיו.

וכן, כמובן, איך אפשר לשכוח, כל הזמן מנסים לחשמל לא את הראש, אני מסרב.

זה מצבי.