המערכת הרגשית אינה מערכת נפשית קפריזית ולא הגיונית. מערכת זו היא המערכת הלא מודעת רבת העוצמה שלנו האחראית על תפקודים נפשיים וגופניים כוללים. ליקוי בפעילות המערכת הזו יצור קשיים רב תחומיים. במאמר זה נדון בקשר שבין לליקוי רגשי ובין אוטיזם, הפרעת ריכוז והיפר אקטיביות ופיגור. העובדות מבססות את הקשר בין ליקוי בפעילות הרגשית ובין התסמונות האלו. כדי לבחון זאת נדון בהשלכות של הפחתת הפעילות של המערכת הרגשית (דיכוי המערכת הרגשית). סמים מדכאים כדוגמת הרואין ואלכוהול, אינם גורמים לדיכאון ואינם מפחיתים את רמת הפעלתנות. הם מפחיתים (או מדכאים) את עוצמת פעילותה של המערכת הרגשית. סמים אלו גורמים לקשיים תפקודיים נרחבים: רדידות רגשית, קשיי תקשורת, אימפולסיביות, קושי להטמיע וליישם ערכים וכללים חברתיים, קושי לדחות סיפוקים, סרבול מוטורי. סמים אלו מאופיינים בתופעות לוואי של אלרגיות וקשיי נשימה. תופעות נפשיות וגופניות אלו זהות לאלו שמאפיינות אוטיזם והפרעת קשב, ריכוז והיפר אקטיביות. תסמונות אלו מאופנות הן בתופעות הנפשיות-גופניות שהוזכרו (ברמות עוצמה שונות) והן בסרבול מוטורי ובמתאם גבוה עם אלרגיות ואסטמה (מחלה המתבטאת בקשיי נשימה). באופן לא מפתיע, תרופות מעוררות, שמגבירות את הפעילות הרגשית, מסייעות להיפר אקטיביים  ומשפרות במידה ניכרת את התנהגותם ואת הקשיים שהוזכרו. גם התרופות לאלרגיות ולאסטמה הן כמובן תרופות מעוררות. לאבחנות אלו השלכות טיפוליות המעוררות תקווה של ממש גם לגבי טיפול באוטיזם. מדוע פעילות המערכת הרגשית חשובה כל כך? למערכת הרגשית יכולות קוגניטיביות, תפיסתיות ותפקודיות נרחבות ומהותיות. יש שלוש מערכות המעצבות את התנהגותנו: המערכת המודעת, שוקלת כל שיקול באופן פרטני – תהליך איטי, ממושך ולא יעיל. על כמה שיקולים תוכלו לחשוב בסיטואציה נתונה? מעט מאוד! האם תוכלו לומר ולו משפט אחד בזמן סביר כשאתם שוקלים באופן מודע כל מילה ובוחרים אותה מבין אפשרויות שונות? התשובה היא לא. אנחנו מודעים לשיחות שאנו מנהלים, אך לא המערכת המודעת עומדת מאחוריהן. היכולות התפיסתיות של המערכת המודעת, גם הן איטיות ולא יעיל. מערכת זו תופסת מידע מלמטה- למעלה. למשל – איסוף צלילים לכדי מילה. תפיסה זו מאוד לא יעילה! האם תוכלו לתפוס מידע כשאתם מנסים לקלוט כל צליל, לשים לב לכל פרט בחדר וכדומה? כמובן שלא. המשמעות של כל מידע שאנו קולטים נוצרת רק מההקשר שאנו קולטים אותו. למשל – שמעתם מילה – אתם נעזרים במידע קודם שמוטמע בכם כדי להפוך את אוסף הצלילים למושג בעל משמעות. כאשר מנסים לקלוט מידע ללא שיבוץ בהקשר קודם לא תהיה לו משמעות! היכולות התפקודיות של מערכת זו אינן יעילות - אם נסתמך עליה לא נוכל כלל לתפקד. חשבו על סיטואציה פשוטה. אתם אוחזים בכדור שנפל מידכם ומתחיל להתגלגל על המדרכה. אתם רצים וחשים מתי לעצור כדי לתפוס אותו. האם תוכלו לחשב באופן מודע באיזו מהירות לרוץ ומתי לעצור? תוכלו לעשות זאת, אך החישוב יהיה איטי ולא יעיל. מאידך, בטוח שלא תוכלו לבצע את הפעולה באמצעות המערכת המודעת. אתם מודעים לכך שאתם עושים זאת, אך לא המערכת המודעת עומדת מאחורי היכולת לחוש, לאמוד את המהירות והמרחק ולבצע זאת.   המערכת הרגשית – המערכת הלא מודעת רבת העוצמה שלנו. מנגנון פעילותה יעיל מאוד. מערכת זו פועלת עפ"י עיקרון העברה והיא מסתמכת על זיכרון רגשי לא מודע שמוטמע בנו. איננו מודעים כלל אליו, אך השפעתו על חיינו מכרעת. הזיכרון הרגשי הלא מודע שמוטמע בנו הוא שעומד מאחורי הניתוב הרגשי, היכולות התפקודיות הרגשיות ומאחורי התפיסה הרגשית היעילה אך הסובייקטיבית והחלקית. הניתוב הרגשי – הרגשות שלנו אינם אקראיים. הם האמצעי של המערכת הלא מודעת לנתב אותנו לפעול עפ"י הזיכרון הרגשי הלא מודע המוטמע בנו כדרכי הישרדות לא מודעות. הרגשות שלנו משפיעים על החלטותינו, על מחשבותינו ועל התנהגותנו. דוגמא להשפעת הרגשות על מחשבותינו: אידיאולוגיה פוליטית המעצבת את כל תהליכי ההיגיון של האדם. כאשר מוטמע בנו זיכרון רגשי בעייתי רגשותינו יכשילו אותנו. לדוגמא: ·         אשה שמתאהבת בבן זוג בעייתי. היא יודעת שהוא מאמלל אותה אך לא יכולה לפעול בניגוד לרגשותיה. ·         תופעות רגשיות כגון חרדות ודיכאונות המכשילים אדם שוב ושוב בתחום המקצועי. לא נוכל לפעול בניגוד לרגשותינו, אך נוכל לשנות את הזיכרון הרגשי הלא מודע ובעקבות כך את הניתוב הרגשי. התפקוד הרגשי – המערכת הרגשית פועלת באופן יעיל מאוד. היא מסתמכת על הזיכרון הרגשי התפקודי שמוטמע בנו. למשל, בעת סיטואציות חברתיות – אדם שחש לו חוש חברתי יחוש כיצד להתנהג, מתי נכון לדבר, מה לומר, מה טון הדיבור הנכון וכדומה. הוא יקרין קסם חברתי מבלי שיצטרך לחשוב על כך. בכל סיטואציה בה מתעוררות תגובות רגשיות, אנו מעדכנים את הזיכרון הרגשי ורוחשים עוד ועוד ניואנסים. זו תכונת הרגישות! המשמעות הינה שבתחומים שבהם הטמענו יכולות תפקודיות רגשיות נתפקד ביעילות. בתחומים בהם לא הטמענו זיכרון רגשי תפקודי מספק לא נתפקד ביעילות גם אם נתאמץ! למשל: ·         אדם בעל חוש חברתי מול אדם שמגלה התנהגות חברתית מגושמת למרות מאמציו. ·         יכולת ארגון וביצוע – אדם בעל יכולות רגשיות כאלו יהיה מאורגן ומסודר. אדם שלא הטמיע יכולות רגשיות מספקות כאלו לא יוכל להתארגן ביעילות גם אם יתאמץ. למעשה – בכל תחום בו הטמענו זיכרון רגשי – הרגשות שלנו ינתבו אותנו ביעילות מבלי שנצטרך לחשוב על כך. זוכרים את הדוגמא של הכדור שנפל מדינו והתגלגל על המדרכה? כמה קל לחוש באמצעות המערכת הרגשית את המרחק והמהירות שלו – לרוץ ולתפוס אותו. חשבו כמה הפעילות הזו מורכבת! התפיסה הרגשית – התפיסה הרגשית היעילה נעשית באמצעות השלכה של זיכרון רגשי רלבנטי שהטמענו בעבר על סיטואציות עכשוויות. תפיסה זו יעילה מאוד שכן באופן מיידי יש לנו תמונת מצב כוללת. אך, תפיסה זו סובייקטיבית שכן נקלוט מידע רק בהתאם לניסיון העבר שלנו. למשל: אנשים בעלי אידיאולוגיות פוליטיות מנוגדות ישפטו באופן מנוגד את אותן עובדות מדיניות. התפיסה הזו חלקית שכן נקלוט מידע ביעילות רק בתחומים שבהם הטמענו זיכרון רגשי רלבנטי. למשל: ·         אדם בעל חוש ניקיון שמפתח חרדה מכתם קטן. אדם אחר כלל לא מבחין בכתם זה. ·         אנשי עסקים שחשים וקולטים הזדמנויות עסקיות. אנשים אחרים כלל לא מבחינים בהן. יש להבחין בין המערכת הרגשית הנלמדת ומערכת הדחפים המולדים. המערכת הרגשית היא שמרסנת את הדחפים התועלתניים והלא מחושבים. זו הסיבה שסמים מדכאים מגבירים את הדחפים ותרופות מעוררות מסייעות להיפר אקטיביים לשלוט בהם. כאשר אדם מטמיע זיכרון רגשי מועט - בתחומים רבים – היכולות התפקודיות שלו בתחומים אלו, יהיו לא יעילות. התסמונות אוטיזם והפרעת קשב ריכוז והיפר אקטיביות נובעות מהטמעה זיכרון רגשי דל ולא מספק ולכן בעלי תסמונות אלו יתקשו לתפקד בתחומים נרחבים. כאשר מוטמע זיכרון רגשי דל מאוד והאדם מסתמך על התפיסה המודעת הלא יעילה – התפיסה שלו תהיה לא יעילה  - והוא יתקשה לקלוט מידע בתחומים נרחבים ולהבינו. לכן כאשר מוטמע מעט זיכרון רגשי ונוצר ליקוי רגשי (או רמת עוררות רגשית נמוכה) – יווצר פיגור. מקרי פיגור רבים נוצרים בשל ליקוי רגשי ולא בשל ליקוי במערכת המודעת ולכן ניתן לעשות הרבה מאוד כדי לסייע מהותית לאנשים אלו. כעת נוכל להבין מדוע יש מתאם גבוה בין אוטיזם ופיגור, שכן שתי תופעות אלו נובעות מרמת עוררות רגשית נמוכה מאוד או מליקוי רגשי משמעותי מאוד. האם כולנו "אוטיסטים" בתחומים מסוימים? להפתעתנו התשובה היא כן. אנו חשים וקולטים את העולם בהתאם לעולמנו הרגשי. מי שעולמו הרגשי כאוב קולט כך את חייו. מי שעולמו הרגשי חיובי ומאושר שופט כך את עולמינו. ראו עד כמה אנשי,ם בעלי אידיאולוגיות פוליטיות קיצוניות מנוגדות, תופסים בצורה שונה את המציאות. אנחנו קולטים מידע חלקי, אנחנו לא רואים את כל האפשרויות שישנן לפנינו, אנחנו נקשרים רק לאנשים מסוימים. אנשים שונים חיים במציאות שונה בשל עולמם  הרגשי השונה - מכך נגזר המשפט: "אנחנו חיים בשני עולמות נפרדים". אנחנו בעלי יכולות רק בתחומים בהם הטמענו זיכרון רגשי רלבנטי, ובתחומים אחרים אנו מתקשים. זיכרון רגשי ניתן להטמיע בכל שלב, אז יפתחו עינינו לראות את האפשרויות שלפנינו ואת הטוב שבעולמינו. נוכל גם לפתח יכולות שחשובות לנו. זה בידינו! אתם מוזמנים לקרוא עוד באתר הספר "העוצמה הרגשית":www.emotional-power.com