כמו הרבה תחומים בחיינו שהשתנו רבות בזכות הטכנולוגיה גם תחום הטיפול והאבחון הרפואי התפתח רבות. לדוגמא בעבר לא היו חומרי הרדמה ונתוחים נעשו תוך כדי שהחולה ער וחש את הכאב, היה צורך להחזיקו או לקשור אותו למיטה בכדי שלא ינוע ויאפשר למנתח לבצע את הפעולה הכירורגית הדרושה. ניתן להבין שלכל פעילות רפואית או לכל מכשיר אבחון רפואי- קיימת היסטוריה: התקיימה פעילות רפואית או תהליך ללא המכשיר. היה ממציארופא שאיתר את הצורך במכשיר והחל בפעילות לתיכנונו בעזרת פיסיקאים ומהנדסים, התקיימו תהליכי הטמאה ושימוש במכשיר לאחר שנבנה.. בהמשך עם קבלת אישורי FDA ועוד, מתחיל תהליך שיווק ומכירה של המכשיר לבתי חולים. לעיתים כאשר המכשיר חשוב וחיוני כגון המכשיר הזה, הוא משודרג וממוזער ומחירו מוזל כך שיתאים ויהיה בהישג יד לכל אדם.  במסגרת עבודתי בעבר בבית חולים, כאיש הנדסה רפואית, לאורך שנות ה-80 עבדתי רבות מול רופאים מרדימים במתן שירות טכני לכל ציוד ההרדמה ובזמן אמיתי(בזמן ניתוח). בתחילה טיפלתי במכונות ההרדמה ומוניטורי א.ק.ג בלבד, ושאלתי אותם -"כיצד אתם יודעים אם לחולה יש חוסר חימצון", התשובה שקיבלתי הייתה: "אנו לוקחים בדיקת דם לאבחון גזים בדם". הבנתי מדיבריהם ומצפייה, שבתהליך הזה יש חסרון כי יש צורך לדקור את החולה ולהוציא דם עורקי מגופו, התשובה של אחוז החמצן בדם לא מיידית וכשמדובר בתינוקות, דקירות חוזרות ונישנות  יוצרות שטפי דם. כפתרון לבעייה היצרנים דאז הציעו מכשירי בלד גז ללא דקירה-שמודדים באופן רציף גזים בדם בעזרת סנסור שמודבק על עור הפגחולה, המכשירים האלו היו יקרים מאוד ולא ניתן היה, בגלל חוסר בהם בבית חולים, להשתמש בהם לכל פגחולה הזקוק למעקב כמו כן מעבר לעלות המכשיר, עלות המדבקות נהפכה להוצאה קבועה ונוספת עבור בית החולים .  כאשר היו מורידים את הסנסור מהעור לאחר ימים רבים היה נשאר סימן דומה לכתם לידה. בסוף שנות ה-80  הופיע  פלסאוקסימטר : מד רווית חמצןסטורצייהפלס אוקסימטר שהחל לחדור בהדרגה לכל חדר ניתוח והחלו למדוד  בעזרתו ברציפות לאורך כל הניתוח את אחוז רווית החמצן בדם החולה(saturation) ואת קצב הלב שלו . רווית החמצן הרצוייה היא 96 ומעלה והמידע הרציף הזה נתן ונותן עד היום מידע חיוני חשוב למרדים בכדי לדעת אם ומתי להעלות את אחוז החמצן שהחולה מקבל ממכונת ההנשמההרדמה. היתרון של המכשיר הזה הוכח כמוצלח מאוד בניתוחי תינוקות וילדים, אצלם התנודות הפיסיולוגיות מהירות ונדרשת תגובה רפואית מהירה. נכחתי והייתי עד למצב בו רווית החמצן של תינוק בזמן ניתוח ירדה עד 80 אחוז, המכשיר ציפצף והרופא מיד פעל לתיקון המצב ובעצם מנע מראש חס וחלילה נזק מוחי לתינוק. אירוע זה שיכנע אותי שמכשיר פלסאוקסימטר  הוא פריצת דרך טכנית רפואית בבתי חולים לטובת החולים.   כיום בכל בית חולים בכל חדר ניתוח יש מכשיר כזה הוא כבר מחוייב על-ידי משרד הבריאות. הוא גם חדר למחלקות טיפול נמרץ, התאוששות, ומחלקות רגילות של בית החולים בהם הוא משולב בתוך מכשיר לחץ הדם האלקטרוני והאחות יכולה לבדוק לכל חולה בעת בדיקה יומית גם את פרמטר הסטורצייה. פלסאוקסימטר  כבר קיים בכל הפגיות ובשימוש לכל פג שמצבו דורש זאת ופותר את הצורך בדקירות חוזרות ונשנות של התינוקות ובכלל חולים. מחירי המכשירים האלו בתחילה היו יקרים סביב 6000 דולר למכשיר  ובתי חולים נאלצו לרכוש אותם במחיר הזה, אבל עם התקדמות ומיזעור הטכנולוגיה פלסהאוקסימטר שולב בתוך מוניטורי א.ק.ג ואו בתוך מד לחץ הדם אלקטרוני שבמילא רוכשים לבתי חולים למחלקות, והמחיר ירד לסביבות 2000 דולר. בזכות מיזעור ושיפור יכולות המיחשוב המחירים ממשיכים לרדת וכיום המכשיר גם יכול להגיע לאוכלוסייה רחבה יותר מעבר לבתי חולים: לרופאים במרפאות, רופאי קהילה, אנשים פרטיים,- אוכלוסייה שעד עתה לא יכלה כלכלית לרכוש זאת. למי דרוש המכשיר: * רופאים במרפאות של הקופה או רופאים פרטיים-שימוש לצורך אבחון וגילוי מוקדם של בעיות לב ומחלות ריאה * אנשים פרטיים הסובלים מנחירות ומדום נשימה, יכולים להשתמש בפלסאוקסימטר שעון עם התראות ולהתעורר לפני ירידת הערך ל91% * חולי copd, ילדים חולי אסטמה, חולים במחלות לב ודרכי הנשימה-הקפדה שהערך לא ירד תחת 91% יכולה להציל חיים    * מרפאות אמבולטוריות, מכונים לנתוחים פלסטיים, מעבדות שינה, מכוני גסטרו, מרפאות שיניים, * אנשים פרטיים, ספורטאים - בסיכון להתקף לב או לבצקת ריאות ואי ספיקה-הקפדה שהערך לא ירד תחת 91% יכולה להציל חיים * רופאי קהילה, רופאי משפחה, רופאים קרדיולוגים, רופאי ילדים, רופאים שמבצעים ביקורי בית, רופאים מרדימים, רופאי שיניים. לסיכום: עבור כל הקהל הזה קיים פלסאוקסימטר נייד אצבעון או פלסאוקסימטר עם התראות או שעון עם מד סטורצייה שניתן לנוע איתם לאורך כל היום או להשתמש מדי פעם. בזכות הטכנולוגיה, בזכות המחקר, בזכות החזון, בזכות הממציא, רבים יכולים כיום להשתמש במכשיר למעקב עצמי של רווית החמצן שלהם, בעת פעילות ספורטיבית או באם הם סובלים ממחלות נשימתיות או נחירות וסיכון לדום נשימה בלילה. זו בהחלט מהפיכה אמיתית במעקב האישי הפרטי הביתי בדומה למעקב שכבר מתבצע בעזרת מדי לחץ דם וסוכר ביתיים. פלסאוקסימטר הוא מכשיר אבחון רפואי  ממדרגה ראשונה עבור רופאים מרדימים, רופאי משפחה, רופאים קרדיולוגים ורופאי ילדים שיכולים בעזרתו לבצע אבחון וגלוי מוקדם של מחלות נשימתיות ומחלות לב.   נכתב על-ידי זיו צח באוקטובר 2009זיו הנדסה רפואית וטכנולוגיות ייחודיות