בשבוע שעבר, גליה כתבה על קרקעות שונות מבחינת פוריות. גם לאנשים, כמו לקרקע, יש תכונות אישיותיות שונות, המבדילות ביניהם ביכולתם להפרות את עצמם ואת הסביבה. Marilyn Barrett, בספרה ""Creating Eden- A Garden as a Healing Space, ובתרגום חופשי:"יצירת גן עדן- הגינה כמרחב מרפא", מתארת סוגים שונים של אנשים, על פי דמיונם לסוגי קרקע שונים.   אנשים "חרסיתיים", בדומה לאדמת חרסית, שהינה קשה לעיבוד, הם טיפוסים שקשה לחדור אליהם. הם שומרים בתוכם ומחזיקים את המשאבים שלהם, כפי שאדמת חרסית מחזיקה מים ודשן. ניסיון ליצירת קשר ותקשורת איתם דורש מאמץ, כפי שחפירה באדמה כבדה זו דורשת. הם עשויים להיות יותר מתוכננים ופחות ספונטניים.   אנשים "חוליים" הינם הפוכים מכך: הגבולות ביניהם לבין סביבתם אינם ברורים מספיק, ותפיסת העצמי שלהם פחות מגובשת. קשה להם לספוג ולהחזיק בערך שלהם. הם זקוקים לחיזוקים ואהבה מהסביבה  לעיתים קרובות. כמו אדמה חולית, מים וחומרי הזנה נשטפים מהם בקלות ומחלחלים כלפי מטה, ולכן אדמה כזו צריכה השקיה ודישון לעיתים יותר קרובות מאדמה חרסיתית. אנשים עם תכונות "חוליות" לעיתים מרגישים פחות מסופקים.   אדמה פוריה, שהיא המתאימה ביותר לגינון, הינה מאוזנת יותר משתי האדמות הקודמות שהזכרנו. הם אנשים מסוג זה הינם פתוחים ומגיבים לסביבתם. הם מסוגלים לתמוך ולהזין את האנשים החיים סביבם, תוך שמירה על היושרה והגדרת העצמי שלהם. אפשר לעבד אותה ולחפור בה בקלות, אך היא שומרת על איוורור, חומרי הזנה ומים. כפי שגליה תארה, זוהי אדמה עשירה בחומר אורגני, ולכן היא נושמת, מוזנת ומזינה.   כמובן שאין בכוונתנו לטעון שכל אדם הוא אבטיפוס. בכולנו יש תכונות לכאן ולכאן על פני הרצף הזה. ובכל זאת, האם תוכלו לזהות מה הנטיה שלכם? איזו מין אדמה אתם? באילו מצבים ומול מי אתם יותר "חרסיתיים", ומתי אתם יותר "חוליים"?