מאוד אהבתי ת'זקן, אני שלחתי לו שכר דירה והוא שלח לי ידיים. זה היה סידור שהתאים לשנינו. הזקן הוציא את המיטב מגיל 80 ואני הייתי מידל'ע עם שכר דירה שפוי במרכז תל אביב. טקס התשלום התבצע מדי חודש בחדר המדרגות, בלי חוזים ושיחות יחסינו לאן, רק צביטה קטנה בישבן, חצי קריצה וצ'ק...
הכל השתנה כשיום אחד, בלי שום התראה מוקדמת, הזקן החרמן מסר את נשמתו לבורא ופרש מתפקיד בעל הבית. הוא השאיר אחריו בניין מתפורר, חובות לעירייה ואוסף שעוני קוקיה מקולקלים שלא היה מבייש שום פסיכופט. אני קיוויתי שבצוואה הוא ישאיר למידל’ע שלו את שכר הדירה כמו שהוא, אבל כל זכר לתקווה הזאת עף מהחלון (שלא נסגר) ברגע שפתחתי את הדלת (גוש חלודה נטול מנעול) ולחצתי את היד לבעל הבית החדש שלי (זה שירש בניין בישראל מהבת של הזקן ז”ל).
“שלום, אני אבנר, הבעל של אפרת” היורש המאושר הציג את עצמו. “רצינו להזמין אותך אלינו לקפה, ככה שנכיר קצת...”, הוא גירד בכיפה לאות מבוכה, “תקפצי היום בערב?” התחמן סגר את העיסקה וכבר דפק לשכנה הבאה בדלת.
נגמר לך הסרט, דיברתי לעצמי ובלעתי כדור ציפרלקס (היום אני זקוקה לו יותר מתמיד). העיניים הכחולות והשיער הבלונדיני לא יצילו אותי הפעם. נגמר עידן הזקן החרמן, מתחיל סיפור היורש התחמן. ראיתי איך הוא בחן בערגה את 40 המטרים המתפרקים שלי, דירת סטודיו הוא קרא לה, פעם היא היתה ארון. אני אוהבת את השגרה הפשוטה והנפלאה שלי ואגן עליה בחירוף נפש של סמוראי נוקם. לקחו לי 4 חודשים להגיע לאיזון נפשי שעלול להתחרבן כליל ממעבר דירה לא מתוכנן.
נכנסתי למקלחת (מעבדה לניסויים ביולוגיים) ועליתי על בגדי שבת. תהליך ההתחסדות כלל גרביונים, חצאית וסיפור כיסוי כשר. אפרת פתחה לי את הדלת בחודש שמיני עם תינוק על הידיים. המהלך הראשון היה ניתוק מתיתיהו המנוזל משד אימו המותשת, וזחילה על השטיח הדביק תוך מתן מחמאות לצאצא המוצלח. 5 דקות מתחילת הפעולה ואפרת כבר בצד שלי! “תראה אבנר, מתיתיהו אוהב בלונדיניות”, היא פנתה לבעלה הפוץ בחיוך גאה...
“כמו סבא שלו”, לחשתי למתיתיהו שבאמת שמח לפגוש אותי...
אבנר לא נכנע בקלות. הוא הושיב אותי בכוח בתוך כיסא מסג’ חשמלי שההורים שלו קנו לחתונה (מכשיר עינויים סיני) ובזמן שכל האיברים הפנימיים שלי רעדו, הוא תקף אותי בשאלות נוקבות על זוגיות ותכניות לעתיד. או אז שלפתי את החבר הדימיוני שלי, עודד ההייטקיסט, שלצערי הרב הם לא יכירו בגלל שחברת ההייטק המשגשגת שלו (זיבי נט), שלחה אותו לנהל איזה פרויקט ארוך וחשוב בלוס אנג’לס... (אבנר מתחיל לחבב אותי, אני שומרת אמונים לאברך מרוחק). כמובן שכשהוא שלף את קלף חוזה השכירות שמצריך 20,000 שקלים דמי ערבות, עניתי כמו אשה טובה וצייתנית שאולי כדאי לחכות לעודד שיחזור כי הוא זה שמתעסק עם הכספים בבית... הוא לא יודע שאחרי שנה בלוס אנג’לס עודד ממשיך ללונדון ובעזרת השם וכמה כדורי ציפרלקס, הוא גם יישאר שם!