את הפוסט הזה אני מפיץ לבקשתה של אימי  (שמעוניינת שהסיפור יקבל תהודה רחבה ככל האפשר), את האירועים המתוארים בפוסט כתבתי לפי עדותה.   אישפוז בבית חולים העמק מחלקה פנימית ג, עפולה לפני כ3 שבועות אימי אושפזה בבית חולים העמק (עפולה) במחלקה פנימית ג, בשל פרפורים בלב ודופק לא סדיר, להלן "חוויותיה" מכ16 ימי אשפוז.לפני כ 6 חודשים בערך פורסם בערוץ 2 כי  חתולים מסתובבים באופן חופשי ברחבי מחלקת אף אוזן גרון (מחלקה זו נמצא באותו הבניין של מחלקה פנימית ג). למרות שמיד לאחר הכתבה, התקינו במחלקה דלתות (שמעתם על מחלקה בבית חולים ללא דלתות?), נראה שהבניין המוזנח והמתפורר של מחלקה פנימית ג, עדיין מהווה הבניין מקום משיכה ומפגש לחתולים. זה לא שאני לא אוהב חתולים, פשוט לא נראה לי שבית החולים זה מקום מתאים לחתולים משוטטים והאמת היא שמעולם לא ניתקלתי בחתולים משוטטים בבית חולים אחר. אבי הגיע לבקר את אימי במחלקה הפנימית ג והם ישבו בפינת האוכל שנמצאת במחלקה, הם ישבו ודיברו ולפתע ... הגג קרס ומתוך הגג קפצו 2 חתולים שמנים שחורים וזריזים כשאחד מהם קפץ ממש מעל כתפה של אימי. חתול שחור ושמן שקופץ במפתיע מעל לכתף יכול להבהיל מאוד גם אדם בריא, אז תארו לכם מה עלולה להיות התוצאה של אירוע כזה לאדם עם בעיה קלינית בלב. מלבד הסימפטום של החתולים, אימי מספרת על תנאי הגיינה נוראיים, מקלחות מלוכלכות, שירותים לא נקיים עד כדי כך שאימי נמנעה לא פעם מלהתקלח משום שבמקלחות היו שאריות צואה. ניקיון החדר היה מתחת לכל ביקורת, המנקים ביצעו ניקיון שטחי ביותר, והצפיפות בחדרים היתה רבה, 6 אנשים בחדר אחד. לצערי ולצערם של אבי ואימי, הם מבקרים לא נדירים במוסדות רפואיים שונים בארץ (בתי חולים), אולם מעולם לא ניתקלו בתנאים כה נחשלים כפי שנתקלו במחלקה פנימית ג בבית החולים העמק שבעפולה. ולאחר כל דברי הביקורת הקשים לאימי היה מאוד חשוב להשמיע גם מילה טובה על הצוות הרפואי במחלקה, על הרופאים והאחיות. אימי מתארת יחס יוצא דופן לטובה של  הצוות הרפואי. אימי מספרת על  יחס מאוד מאוד חם, דואג, מתחשב ומסביר פנים, יחס חיובי יוצא דופן. אז אני פונה להנהלת בית החולים העמק ואומר, הצוות הרפואי שלכם 10, אז תדאגו להם ולחולים המאושפזים במקום, למקום שיהלום מחלקה פנימית בבית חולים בישראל.