כמה טוב לישון? כולנו יודעים... אלא שהחיים מפתים וגם מחייבים ותמיד יש רק עוד משהוא אחד שנעשה לפני השינה וכך בעצם רובנו ישנים פחות ממה שאנחנו זקוקים לישון לשלומותינו (כשעה וחצי פחות ממה שנהגו לישון בשנות העשרים של המאה הקודמת). מעניין לדעת שההתנהלות החברתית מדבקת ואכן בכנס ה- AAAS, פברואר 2010 רשתות חברתיות היו נושא מוביל. ראו למשל את "חוסר השינה מדבק".  ובנוסף, אם נחשוב על השמנה כתולדה של דאגת הגוף למחר, מי יכול לישון כשהוא דואג? ואכן נמצא כי השמנים ישנים פחות מהלא-שמנים. גם הזקנים ישנם פחות מהצעירים... בוא נראה מימצאים על כמה השינה יכולה באמת לתרום לשלומותינו... הנה למשל על אריכות ימים בקורלציה עם מספיק שינה בלילה. על קורלציה בין פחות שעות שינה  והשמנה- BMI יותר גבוה אצל 14 אחיות, דיווחו בכנס American Thoracic Society's 105th International Conference in San Diego, May 2009 וב-2012 הראו כי פחות שינה כרוכה עם אכילת יותר קלוריות. האם אתם ישנים מספיק? כתבה נחמדה במגזין של ה- BBC שמצביעה בין השאר גם על טריקים לעזרה בהירדמות כמו למשל אימוץ קבוצות שרירים עד לכאב ואז להרפות, או חזרה על מילה אחת במיקצב משתנה... אם נחירות הן שמפריעות לשנת הלילה הטובה, אפשר לנסות שירה, היא מחזקת את הגרון ומיטיבה עם השינה. כדאי גם להימנע משיחות עם הטלפון הסלולרי לפני השינה...רעש מפריע לשינה אבל לא כולם מרגישים את זה חזק.חוקרים מניו יורק הראו, עם 21 מתנדבים, איך פחות מדי שינה קשורה עם תזונה פחות נכונה למחרת. למי יש כח לדאוג לבריאות המזון כשהוא מותש? וגם ההפך, אכילת יתר של שומנים קשורה עם בעייתיות בשינה, וגם חוסר שינה מגביר את תחושת הרעב (ירידה בגרלין). עוד מחקר המראה קשר בין חוסר שינה וסיכוי מוגבר להשמנה.חוסר שינה עמוקה קשור עם סיכוי מוגבר לסוכרת, גם מיעוט שעות השינה קשור עם סיכוי מוגבר למחלת הסוכרת, או אצל ילדים קטנים עם סיכוי מוגבר לפגיעות. ואני לא יודעת אם זה קשור באופן ישיר, אבל לעובדים בלילות יש סיכוי מוגבר לחלות בסרטן.  בפירסום פברואר 2008 של ה- CDC הוערך שכעשירית מהאנשים סובלים מחוסר שינה מדי יום. חשוב לציין שמחסור שינה קבוע לא ניתן לתיקון על ידי שינה ארוכה מדי פעם, המצוקה נשארת. עכשו פיתחו חוקרי חלל בארה"ב תוכנה לשיפור התאמות פעילות ושינה אצל הערים בלילות או הסובלים מג'ט לג. במעקב שנעשה במישיגן אחרי הרגלי 785 תלמידים במשך 3 שנים נמצא קשר בין מיעוט שעות שינה והגברת הסיכוי להשמנה. שעות שינה קצרות בגיל כתה ג' היו קשורות עם השמנה בגיל כיתה ו' וזה בלי קשר להשמנה של הילד בכתה ג'. כל שעת שינה נוספת בכיתה ג' היתה קשורה עם הפחתה של 40% בסיכוי להשמנה בכתה ו'. די ברור למה ממליצה בארה"ב The National Sleep Foundation לכבות את האור מוקדם לילדים ולהוציא מכשירי טלויזיה מחדר השינה...Pediatrics. 2007, 120(5), 1020-9עוד מחקר שנעשה עם כ-600 ילדים בני 7, בניו-זילנד, הראה גם הוא ששינה של פחות מ- 9 שעות בלילה היתה קשורה עם השמנת יתר. השינה חשובה כבר מינקות, לתינוקות שלא ישנו מספיק היתה תוספת של כ- 16% סיכוי לגדול כילדים שמנים...מידע זה לקוח מגיליון אפריל 2008 של Archives of Pediatrics & Adolescent Medicine שמוקדש לבעיות שינה אצל ילדים. אכן גם נמצאה קורלציה בין אכילת יתר ובין הפרעות בשינה. אבל... גם עודף שינה קשור עם סיכוי מוגבר להשמנה... בסוף תמיד נמצא כי לא חוסר ולא עודף טובים לנו, אלא איזון. חסר שעות השינה השוטף מגביר את הנחיצות של שנת הצהריים בשמירה על בריאותנו. כדי לבדוק את השפעת שנת הצהריים על נתוני בריאות הלב נבדקו 9 מתנדבים בריאים לפני, ובמהלך שנת צהריים. במחקר שנעשה בבריטניה, נמצא שכבר בשלב הצפייה לשנת הצהריים, בשלב של החשכת החדר לפני ההירדמות היתה ירידה ניכרת בלחץ הדם. שנת הצהריים אינה מפריעה לשינה בלילה ובנוסף, היא משפרת את החשיבה אחרי השינה וגם ביום שלמחרת. חוקרים מקליפורניה הראו איך שנת צהריים משפרת זיכרון לימודי וגם חוקרים ישראלים הראו את תרומתה הניכרת של שינה בת 90 דקות במשך היום, לשיפור הזיכרון. ועוד על חוכמה ושנת צהריים. שינה אכן משפרת זכרון. נראה שלא סתם אומרים למי שמתלבט בבעיה, לך לישון על זה...ויותר מזה, נמצא כי שינה טובה מכוונת לשיפור זכרון מידע שחשוב לעתיד. אצל נשים בהריון אפקט השינה יותר בולט שכן ברור שעצם ההריון הוא דאגה למחר ואין זה פלא שהוא מלווה הרבה פעמים בהשמנה. אחרי הלידה, כמה שתחזור האם לחוסר דאגה יותר מהר, כך יזורז תהליך ההרזייה שלה. אבל, אחרי לידה, להסיר דאגה זה לא פשוט כי לסדר היום מצטרפת גם הדאגה לתינוק. במעקב בקליפורניה, במשך שנה אחרי 940 אמהות, נמצא כי לאמהות שישנו אחרי שנה מהלידה פחות שעות לעומת מספר השעות שהן ישנו אחרי חצי שנה, היה יותר מסיכוי כפול שלא לאבד את עודף המשקל שהן צברו עם ההריון.Am J Epidemiol. 2007 Oct 29 מעניין אם נתוני תקופתנו אלה רלבנטיים גם לעלייה בשיעור התינוקות הנולדים טרם זמנם? וכמובן לא רק בריאות גוף, בעיתון Science התפרסם מחקר מאריזונה שהראה איך השינה מקדמת את תהליכי הזיכרון.Science. 2007 Nov 16;318(5853):1147-50וגם תהליכי עיבוד רגשות... ומחקר אחר הראה שחסרונה קשור עם ציונים נמוכים יותר לסטודנטים... אכן, במחקר שנעשה בויסקונסין הראו החוקרים שבזמן השינה "נחים" קישורי העצבים שבמח.  חוסר שינה אכן פוגע ביכולת השכלית. וגם...שינה משפרת יכולת לימוד של תהליכים מורכבים.  שינה מאפשרת קליטה של חומר לימודי חדש. ומה עוד אפשר להגיד על שינה? את זה כולנו מרגישים, שינה משפרת כושר. וגם ההפך, דהיינו התעמלות משפרת יכולת שינה.בכנס השנתי ה-21 של אגודות השינה המקצועיות בארה"ב APSS הראו חוקרים מסטנדפורד כי תוספת שינה מכוונת, במשך שבועיים, שיפרה את ביצועי הכושר של 6 שחקני כדורסל מקצועיים.   ועל איך כולנו מתנהגים כשלא נותנים לנו לישון, בטח נוכל להעיד...בניתוח צילומי fMRI מח של 26 סטודנטים בריאים שחציים היו בקבוצת חוסר שינה (הוחזקו בערנות 35 שעות) נראה כי חוסר השינה מגביר את עוצמת התגובות הריגשיות ביותר מ- 60% ובעקבותיה כמובן, מוגברת גם ההתנהגות הלא-רציונלית.Curr Biol. 2007 Oct 23;17(20):R877-8 וגם כדאי לקחת בחשבון, למעשנים יותר קשה לישון בלילה... על פרויקט של ה- NIH - לימודי מדעי השינה. וסקירה על חיוניות השינה... PLoS Biol, 2008, 6(8): e216 ועל חשיבות השעון הביולוגי במניעת ההזדקנות וביכולת לטפל במתח חימצון הקשור בבריאות. וקצת חדשות על מלטונין, הורמון השינה.ומה אומר ד"ר ירון דגן ראש האגודה הישראלית לכרונוביולוגיה, על ישנוניות ועל השעון הפנימי. והנה עשרת הדיברות לשינה טובה שמציעה ד"ר רחל דהן. בניסיון להציע הסבר ללמה בכלל ישנים בעולם החי, הציעו חוקרים מלוס אנג'לס שהשינה היא בעצם התייעלות של החיים כי אז מוציאים פחות אנרגיה ומקטינים את הסיכונים. האם לזה מתייחס פרופ' דב עדן מאוניברסיטת תל אביב, כשהוא מציע לנסוע ליותר חופשות ויותר קצרות בלי טלפונים סלולריים או מחשבים ניידים? או אולי יהיה פשוט יותר לעודד עוד שעות שינה לכל?   האם מדיטציה יכולה להחליף שעות שינה אבודות?  נראה שכן...  וגם, כדאי לדעת שלהתעורר באמצע הלילה ולחלק את שנת הלילה זה לא נורא והיה פעם אפילו ההרגל.