מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

יומנה של מטפלת

19/02/10 17:15
1779 צפיות
יורים באפלה
סיפורה של מטופלת הסובלת מאכילת לילה
:"תמיד אמרו לי שאני ממציאה,שלא יכול להיות שאני לא יכולה להשתלט על עצמי. אני הרי כ"כ אינטליגנטית,מצליחה,בעלת הגיון בריא. איך זה שפתאום יוצא מיסטר הייד ממחבואו כמו מפלצת משתלטת,מוחק כל מחשבה הגיונית,פוער את פיו וצועק:אוכל,אוכל!!!!! הב לי מתוק עד בלי די."..
.."אתמול הייתי אצל חברה ודברתי איתה עד כמה אני אוכלת מאוזן לאחרונה ומרגישה ממש טוב עם זה,.בדרך חזרה הביתה תקפה אותי תחושה שאני חייבת להרוס את הכביכול שלמות הזאת,ממש . ואז כמו פושע שמחפש בית לפרוץ לתוכו,נסעתי לאט לחפש פיצוציה פתוחה ,לקנות עוגות עם שוקולד. ישבתי במכונית וטרפתי וכל המושב התלכלך מפרורים.נרגעתי...חזרתי הביתה לבעל והילדים צוצי מוצי.מאורגנת נוטפת מסכה של "הכל בסדר"
חשבתי על הפסאדה של "הכל בסדר",כמה אנרגיה צריכה להשקיע כדי לשמור את עצמה שלמה ולהדביק את החלקים .הצורך שלה לקשר ריגשי אמיתי,יחד עם פחד מקירבה אמיתית. על ה"שומר הפנימי"שפיתחה ,שלא מאמין באמת בסביבה וביכולות שלה ו"יורה" במה שנחווה כמסכה הרמונית.הרובה הזה הוא המגן הפנימי המוכר וקשה לוותר עליו עד שמתאפשר לתת אמון באחר משמעותי ,להאמין שלא יזיק, ושיירפא את הפצעים.

תגובות

האם מצאו בזמן של "התקף" אכילה כזה, איזשהוא מערך מטבולי יוצא דופן?
תודה, דינה

הי דינה,
אצל אנשים הסובלים מבולמוסים רמת הקורטיזול לא עולה בתנאי לחץ כמו אצל אנשים שאינם סובלים מבולמוסים .כמובן שלירידה באינסולין יש תפקיד נכבד . אינני יודעת עד כמה יש נתונים על מכלול המטבוליטים המעורבים. אבדוק בהמשך.
אלישבע

אני יודעת שאני אולי מגזימה, אבל אם אינסולין מעורב במשחק אז הוצאת (לתמיד!!!) סוכר וקמח מהתפריט תיטול ממנו את הכח לתעתע... זאת דרך אגב ההמלצה לתזונה בריאה בלי קשר לבולמוסים.
זה לא שהרקע הנפשי לא חשוב אבל יהיה קל יותר לטפל בו אם יופחת הכח המטבולי המכריח כמעט את המטופלת לאכול בלילות.
 

לדינה,
את צודקת  ברמת העיקרון. העניין הוא בדיוק היכולת של המטופל לעבור את שלב הגמילה. יותר מזה,צריך להיות רצון להיות "שלם",כ"כ הרבה אנשים הסובלים מבולמוסים ומהפרעות אכילה בכלל עברו התעללות  כלשהי ,לוא דווקא מינית, והתחושה הפנימית שלהם היא שהם שרוטים .השלמות הגופנית,לכן, אינה משקפת את ההתחושה הפנימית ועליהם לפרוץ את "חומת השקר" הכביכול בסדר העוטפת אותם.מכך שההבנה הביוכימית צריכה להיות מלווה בהבנת האכילה הריגשית.
אלישבע

מיכל-אפק
22/02/10 15:14

נשמע שהמטופלת מתקשה להתחבר בחופשיות לצרכים שלה, לתלות.
שהרי אכילת לילה נעשית לעיתים אפילו באופן לא מודע,
כאילו אסור לה לדעת כמה היא רוצה וצריכה בשביל עצמה, כל כך הרבה.
כאילו שזה דבר שהוא פסול ובזוי ויש להתבייש בו...
לדעתי במקרים כאלה טיפול הינו אפשרות נהדרת לפתח תלות בריאה, מזינה ומבריאה.

תודה מיכל,
הקישור מאוד מעניין. נראה שמתאים למטופלת.לעיתים אוכלת גם מתוך שינה כשאינה מודעת ואינה זוכרת למחרת.תחושת ערך עצמי נמוכה,בפער מול פסאדה מצליחנית וצורך למלא את החלל הפנימי. לפעמים נראה לי שהעצמי האמיתי שלה זועק בקול כל כך רם והדרך שלו "להישמע"הוא בלהיות "הילד הרע" ולהרוס את מסכת העצמי הכוזב המצליחה,יפה,שחייה מאורגנים. נכון מה שציינת שהיא מרגישה שלא מגיע לה להינות ,שצריך להסתיר.מרגישה נוח בעמדת הקרבן.
אלישבע 

דר אלישבע מילוא
דר אלישבע מילוא
דוקטור למיקרוביולוגיה. התמחיתי בתחום של הנדסה גנטית. בשלב ב\\\' של חיי עשיתי הסבה מיקצועית לפסיכותרפיה. בוגרת התכנית לפס...