במסגרת לימודי התואר השני ב"בריאות הוליסטית" שבשלוחת אוניברסיטת לסלי בישראל, נכתבה על-ידי דבורה בשארי ובהנחיית ד"ר תמר אילת-יגורי עבודת תזה שכותרתה: "ייעוץ הוליסטי – תקשור, גרפולוגיה וכירולוגיה". כותבת התזה, שהיא עצמה מתקשרת, גרפולוגית וקוראת בכף היד, ביקשה להצביע על מאפיינים פסיכולוגיים שמתקיימים בסיטואציה של ייעוץ שאינו טיפול פסיכולוגי. על אף הפתיחות האקדמית שמשתמעת מנושא התזה, אין מדובר בתקדים. באוניברסיטאות בארץ ובעולם נערכות עבודות מחקר ומצוייה ספרות אקדמית שעיסוקה במיסטיקה ופסיכולוגיה, אסטרולוגיה ופסיכולוגיה, גרפולוגיה ופסיכולוגיה וכן הלאה. העיקרון המנחה בעבודה אקדמית זו הוא שמירה על חופש אקדמי מלא בנושא התכנים כל עוד המסגרת הבין תחומית של הדיון, אופיו וסגנונו מיושמים בהתאם למתודולוגיית מחקר איכותנית מקובלת.
     מבחינות מסוימות מבקשת התזה האמורה לאתגר דעות קדומות ואף צביעות של מי שמבטלים בזלזול את המהימנות של תקשור ואף של כירולוגיה וגרפולוגיה (בעודם, לעיתים, מסתייעים בהם בעצמם). בה בעת, אחת ממטרות המחקר היא להתלות באילנות הגבוהים של הפסיכותרפיה לעיגון מעמדו של ייעוץ שאיננו פסיכולוגי ושאין בו כל הכרה ממסדית. התזה בוחנת "ייעוץ הוליסטי" (כשם כולל לתחומים האמורים שיש בהם התייחסות רב מימדית, גופנית-מנטלית-רוחנית), כבעל מערך מִבני שעולה בקנה אחד עם עקרונות הטיפול קצר המועד; שפת הייעוץ דומה במובנים רבים לזו הנהוגה בפסיכולוגיה הנרטיבית; ומטרות הטיפול מנוסחות ברוח הפילוסופיה והפסיכותרפיה האקזיסטנציאליסטית. בנוסף, מוצגים שורשיו של הייעוץ הזה כנטועים בגישות דתיות ובתפיסות מיסטיות שנמצאות בקבלה ובחסידות. בחלק האיכותני האמפירי של התזה, מובאים סיפורי מקרה של ייעוץ הוליסטי שמציגים את נקודת מבטה של מי שנותנת את הייעוץ.    
אין בדברים הללו כדי להכשיר את תקפות התכנים, המסרים וההמלצות שניתנים לנועצים. בודאי שאין הדבר כך כשמדובר במסרים שמתקבלים בתקשור. שכן, בעוד שהנאמר על ידי המטפל-הפסיכולוג מבוסס על תובנותיו ופרשנותו, שמסתמכות ושואבות מתיאוריות אקדמיות-מדעיות מוכרות שהנחותיהן גלויות וניתנות לדיון רציונלי ולביקורת – בסיטואציה של התקשור אין לאף אחד, כולל לא למתקשרת עצמה, אפשרות לתקף בדרך כלשהי את הנאמר. בין היתר, משום כך הפסיכולוג הוא מטפל ואילו המצב שבו מעבירה המתקשרת את המסרים הוא לכל היותר ייעוץ. יחד עם זאת, בחירתם של לא מעט אנשים שלא להעזר רק בטיפול פסיכולוגי, אלא גם לפנות לייעוץ שאינו מוגדר ככזה, בין אם פנייה זו מוצדקת ובין אם לא, מצדיקה עריכת היכרות עם סוג זה של ייעוץ.
     הכרות מסוימת עם אופיו התוכני של הייעוץ האמור מתאפשרת מתיאור מקרה שמוצג בקולה של היועצת. פרשנות להיבט התוכני הזה מוצעת בהמשך, כשהפרשנות עצמה איננה מחוייבת לתיקוף ולהצדקה של הייעוץ אלא לחשיבה רציונלית שבוחנת מצב עניינים נתון, הכולל הן את העובדות הן את ההכוונה שניתנה בייעוץ. בכך מוצגים שני קולות שמתייחסים למקרה המסוים - קולה של היועצת-המתקשרת וקול פרשני של חשיבה המונחית על ידי גישות פילוסופיות (שמטעמים שונים אין להן הפנייה בגוף הניתוח הפרשני שמוצג בהמשך). המהלך המוצע כאן הוא חלק מפרוייקט פרשני בין תחומי, בהתהוות, שבו בוחנות החתומות מעלה מצב עניינים מסוים משתי נקודות מבט שונות. מטרת הפרוייקט הזה היא להתבונן על תיאורי מקרה של "ייעוץ הוליסטי" משתי נקודות מבט, פנימית וחיצונית. נקודת המבט של היועצת-המתקשרת מציעה היכרות עם סוג זה של ייעוץ. נקודת המבט החיצונית מציעה הסבר רציונלי למה שמתרחש במסגרת לא רציונלית. למותר לציין שראשוניות הפרוייקט מייצרת תמונה חלקית, שבה שאלות ונקודות לא מעטות אינן זוכות עדיין למענה הרמנויטי ומתודולוגי אחר.  
 
תיאור המקרה של יונת
להלן תיאור המקרה של יונת כפי שמתואר על ידי היועצת-המתקשרת: יונת הגיעה לארץ כדי להינשא לבחיר ליבה איתו חייתה כשש שנים בחו"ל. לאחר הנישואין החליטו בני הזוג לחזור לחו"ל, וכשנחתו בשדה התעופה המתינה להם הפתעה. שוטרים של משטרת ההגירה עצרו אותה בטענה שאין לה אישורי שהייה חוקיים ואילצו אותה לחזור לארץ. יונת הסבירה להם בפאניקה שחלה טעות וששהותה חוקית לחלוטין. אך ללא הועיל. אחרי יומיים היא הוטסה ארצה בעוגמת נפש ללא בעלה.
     מרגע שנחתה בארץ יונת ניסתה בכל דרך להגיע לבעלה בחו"ל. היא הפעילה את השגרירות, חברי כנסת, בדקה אפשרות כניסה דרך מדינה שלישית – אך הכל ללא הצלחה. בצר לה התקשרה לחברה שהפנתה אותה אלי. בשיחתה בטלפון איתי אמרתי לה: "אני רואה שניצלת משמיים. אני רואה דמות של מישהו שנפטר ששמח על הצלתך. הוא נראה כמי שנחלץ לעזרתך כדי להצילך". שאלתי אותה: "מי לדעתך הדמות ששומרת עלייך?" היא ענתה לי, בלי להבין את הקשר לסיפורה: "אולי זה אבי שנפטר?" המשכתי ואמרתי לה: "את יודעת השוטרים הם כמו מלאכים שבאו לעזרתך. זהו נס עבורך. אל תנסי לחזור אל בעלך כי אני רואה כלא. את צריכה להתגרש ממנו". יונת כעסה מאוד משום שלא ציפתה לכזו עזרה ותמיכה. היא טרקה את הטלפון ופנתה לחברה שקישרה בינינו והטיחה כנגדי האשמות רבות. 
     במקביל המשיכה יונת במאמציה לחזור לבעלה, שוב ללא הועיל. כעבור שנה הסתבר לה שבעלה, שהיה מבוקש בחו"ל על-ידי המשטרה, נשפט ונכלא לארבע עשרה שנה. מלבד זאת, הוא הספיק בינתיים להינשא למישהי אחרת.
לאחר שהאמת התגלתה לה, יונת ביקשה לפגוש אותי במטרה לבחון כיצד להמשיך את חייה וללמוד מחווייתה הקשה. בסיום פגישתנו היא אמרה לי: "בכל מקרה האמת הייתה מתגלה לי, אך ההכוונה שלך נתנה לי פתח לראות דברים אחרים שבשום אופן לא הייתי מגיעה אליהם. האירוע תרם לי לחשוב על כך שיש עלי שמירה משמיים. בנוסף, הידיעה שאבי ז"ל לא עזב אותי ומלווה את חיי היא מתנה עבורי. תמיד חשתי תסכול על כך שכל חיי אני מתמודדת עם קשיי לבד ללא תמיכת אבי שכל כך אהבתי. האירוע הזה נותן לי כוח לראות לאן כיוונו אותי משמיים. החלטתי לפנות ללימודים באוניברסיטה. החלטתי ללמוד קרימינולוגיה". 
 
חשיבה פילוסופית על הסיפור
החשיבה הפילוסופית שמבקשת לפרש את המקרה המתואר מתמקדת בהבנה של משמעות ה"לבד". הכוונה היא להציע הסבר שלפיו שינוי בתפיסה העצמית של היות לבד בעולם, יוצא משינוי מושגי ומביא לשינוי תפיסתי של החוויה הקיומית. בנקודת ההתחלה של המקרה המתואר, יונת תפסה את עצמה כחלק מזוג, שבו היא ובעלה מרכיבים את השלם. אפילו כשנכפתה עליה פרידה ממנו, ניתוק שלא היא יזמה ושלא יכלה למנוע אותו, יונת לא הצליחה לחשוב על עצמה כאדם שלם העומד בפני עצמו. היא חשה ופעלה כאילו זה עניין של חיים ומוות עבורה לשוב ולהתאחד עם בעלה.
     יונת, אישה צעירה שתכניתיותיה נקטעו באחת, מרגישה שהיא מתמודדת לבדה מול כוחות גדולים ועצומים ממנה. היא חווה בדידות קשה ומאיימת. הבדידות מציבה חומה גבוהה ובלתי ניתנת למעבר בינה לבין העולם, לא מאפשרת לה לצאת מחנק המצב שנכפה עליה ולא מאפשרת לה להכניס עזרה וסיוע לתוך עולמה, להקל על העול הנורא.
     סכנה ממשית לבריאות מתעוררת, כשהבדידות הופכת לחווייה מרכזית, משתלטת ומועצמת על פני כל חוויה אחרת. מעל ראשו של האדם הבודד מרחפת סכנת אבדן שפיות, שיגעון של ממש. בדידותה של יונת לא היתה גדולה עד כדי כך. היא יצאה לבקש עזרה, תמיכה, הצלה. היא הייתה מסוגלת לבחון מה יסייע לה להשיג את מטרתה. אבל היא נותרה בודדה בניסיונה הנואש לשנות את המציאות, להחזיר את הגלגל לאחור ולתקן את הפגיעה במהלך חייה.
     אפילו פנייתה לתקשור בתקווה לזכות בהכוונה להשגת מטרתה ואולי בתנחומים על הפגיעה בה, הושבה ריקם. במקום להתחזק מן הייעוץ שקיבלה היא יצאה ממנו בתחושה שהיא בודדה עוד יותר. כשכל מה שהיא מנסה לא מקרב אותה למטרתה להתאחד עם בעלה, כשעוד ועוד אפשרויות נחסמות בפניה, דלת אחר דלת נסגרת, התקווה של יונת להצליח במשימה מתמוטטת והופכת לכעס. כשמוצגת בפניה האפשרות שלא רק שלא תוכל להשיג את מה שהיא רוצה, אלא שעליה אף לשמוח שלא הצליחה – הכעס רק גדל. הזעם שלה על דברי המתקשרת מובן בהחלט. היא באה בבקשה לעזרה ותמיכה, ולא רק שאיננה מקבלת אותם, הדברים שנאמרים לה מנסים לרפות את ידיה, להניא אותה ממטרתה, ואולי המכעיס מכל – נאמר לה שעליה לשמוח שלא הצליחה להתאחד עם בעלה, עליה להודות על הכישלון.
     הכעס שלה על דברי המתקשרת מלמד שיונת מנהלת ויכוח עם המציאות, והיא שבה ומנסה להכניע את המציאות כדי שתתרצה בפני מטרתה. הכעס שלה מעיד על כך שהיא לא מקבלת את המצב כמו שהוא ושהיא לא מוכנה לראות את הדברים מנקודת מבט אחרת. הכעס שלה מסתיר ממנה את מצב העניינים של בעלה. מולו היא מרגישה שיש לה תפקיד, שבמסגרתו אסור לה להישבר, לא לוותר, עליה להתאחד עמו ולחדש את תכניותיהם לחיים משותפים. דווקא עליו היא חושבת כעל בעל, בן-זוג, שותף, מי שיגאל אותה מחווית הבדידות. אבל היא טועה.
     בעת המשבר יונת לא מסוגלת להכיר באפשרות שאיננה לבד, שיש לה תמיכה ובעיקר שאביה המת "שומר" עליה ו"מסייע" לה. רק כששוכך כעסה היא יכולה להתחבר לאמונתה שאביה האהוב לא עזב אותה ושהיא לא לבד. "ניצלת משמים...'מלאכים' באו לעזרתך" נאמר ליונת, שהבינה את הדברים רק מאוחר יותר. התברר לה שההצלחה במקרה שלה היא בכשלונה להשיג את מה שרצתה. אם הייתה מתאחדת עם בעלה בחו"ל, לא רק שמצבה לא היה טוב יותר, אלא שהוא היה חמור ומסובך פי כמה וכמה. ובכל מקרה, שברון הלב לא היה נחסך ממנה. יונת הבינה שמה שהציל אותה הם דברים שבזמן התרחשותם תפסה כאירועים שליליים שפועלים נגדה. לא בזכות מהלכיה ופעולותיה היא חסכה מעצמה את המחיר הכבד שהיה מנת חלקה אם לא הייתה מגורשת לארץ. את ההצלחה עליה לייחס לאותם כוחות שכביכול פעלו נגדה. הבנתה ש"שומרים" עליה, מחזקת ופותחת אותה להתבונן בחייה מתוך תפיסה רחבה, שבה הדברים אינם כפי שהם נראים ושגם ברגעים קשים היא לא לבד.  
 
סיכום
תיאור המקרה של יונת, כפי שהוא מוצג מנקודת מבטה של היועצת, מציג במסגרתו התייחסות מפורשת לכוחות וגורמים "בלתי-ידועים". אלו כוללים את מקור המידע של היועצת וכן את דמותו של אביה המת. הייעוץ שניתן ליונת מקנה מרכזיות רבה לקשר המשפחתי בינה לבין אביה. קשר זה הופך לעניין עקרוני בייעוץ שניתן לה, והוא מחליף את מרכזיות הקשר שבינה לבעלה, קשר שנתפס בעיניה כממשי וכחשוב ביותר בחייה.
     בשלב הראשוני של הייעוץ הוצעה ליונת האפשרות לראות את מצבה מבעד לנקודת מבט נוספת על זו שבה החזיקה. ההכוונה בייעוץ, שנראית בתחילה מנוגדת לכל מהלך טיפולי סביר, הציעה לה לפעול נגד מטרותיה המוצהרות ויחד עם זאת לגייס את הפוטנציאל הפנימי כדי לבסס את המשך דרכה. בסופו של המהלך הייעוצי, יונת עצמה קישרה בין נכונותה להכיר בקיומה של השגחה פרטית לבין רצונה להבין את עולם העבריינות, באמצעות לימודי קרימינולוגיה.
     הדגש בחשיבה הפילוסופית אודות סיפורה של יונת מושם על יכולתה להמיר את תפיסתה העצמית כחלק מזוג, בתפיסה שבה היא ניצבת במרכז קיומה והופכת לציר של חייה. לעניין חיוני זה היא יכולה הייתה להסתייע בגישות טיפול וייעוץ מגוונות. ההכרה בכך שהייעוץ ההוליסטי איפשר לה זאת מדברת בעד עצמה.
 
 * פורסם ב 10.8.08 ב"פסיכולוגיה עברית".