היא באמת שמנה... אבל לא צריך להיות איכפת לו חוצפן! רק בגלל אנשים כאלה אני לא הולכת לים ולבריכה למרות שאני קצת רזה

אני גבר רזה מאוד - רק מעט מעל לתת-משקל - לאחר שהישלתי מעלי כמעט 30 ק"ג של שומן לפני כמעט שני עשורים, ואני שומר על ההשג (באמצעות 6 אימוני ריצה בשבוע, ותזונה צמחונית / טבעונית). אני גם בעל מבנה גוף רזה מטבעי. תמיד הייתי רזה. 
גוף חטוב ומוצק יפה ואסתטי בעיניי, ושומן רוטט דוחה בעיניי. זאת לא רק התניה תרבותית. יש לזה גם  ביסוס רפואי-מדעי (במיוחד במה שנוגע לשומן בטני רב אצל גברים). 
אומר יותר מזה: אני נמשך לנשים חטובות ורזות מאוד (כמוני). זאת האמת, ללא כחל וסרק וללא פוליטיקלי קורקט. אני יודע שיש אנשים שטעמם והעדפותיהם הפוכים. הכל בסדר. אינני רוצה לפגוע באף אחד, ואינני רוצה לתת ידי לסבל ולהתדרדרות נפשית של אף אחד. אני גם סולד מצביעות והתחסדות, ואוהב "דוגרי עם לב". 
אנשים שמנים מאוד מעוררים רושם של הזנחה והעדר משמעת עצמית (למרות שלעיתים הבעיה היא רפואית - יש גם תרופות שמנפחות - ומשמעת עצמית איננה מועילה), מעוררים חמלה. 
עם זאת, לא כולם בכל שלב של חייהם מסוגלים למשמעת עצמית בקטע הזה, וזה בסדר מבחינתי. יש אנשים - כולל כמה מהקרובים אליי ביותר והאהובים עליי - שאינם רואים תוצאות מהירות ומספקות כפי שאני ראיתי, ששונאים פעילות גופנית ו/או לאכול ירקות, והמחיר הזה בשבילם הוא בלתי נסבל, והם משלימים עם יותר - לפעמים הרבה יותר - שומן גוף משהיו רוצים . אני מבין גם את זה. 
מי שאינו רזה מטבעו, ויש לו נטיה גנטית להשמנה, צריך להתאמץ כפל כפליים מאדם כמוני, ויתכן שגם אז לא יגיע למימדי גוף שלי יש באופן טבעי. 
צורת ההתבטאות הפוגענית והמעליבה בטורי הרכילות כלפי סלבס שאינם נראים במיטבם, נובעת כנראה מגישה ש"זה מחיר הידוענות", שהחבילה המפנקת והמאוד מתגמלת של להיות סלב, באה גם עם תג מחיר מסויים. 
הפרעות אכילה הן תופעה / מחלה מסוכנת ומחרידה. להבנתי שורש הרע הוא בשינאה העצמית, בהרס העצמי, באומללות העצומה שדימוי הגוף מסב. שורש נוסף הוא דימוי גוף מעוות, חולני, לא ראלי גם לפי ההתניות התרבותיות המקובלות. בחורה בתת משקל (וגם בתת תזונה, שזה דבר שונה, וחשוב יותר) חמור, שמביטה במראה ורואה שהיא שמנה מידי. 
זכותם של כל איש ואשה להרגיש נוח עם עצמם ועם גופם, ולא לחשוש לחשוף את גופם בפני אחרים. 
לאיש אין זכות לעשות shaming לאחר בגלל ממדי גופו. תנו לנשום, תנו לחיות. תנו להשתחרר. החיים מלאים סבל גם כך. 
אל תחשבו שלאנשים רזים מאוד אין בעיית דימוי גוף כזאת או אחרת, ולעיתים אפילו קשה, שפוגעת במשך עשרות שנים בדימוי העצמי שלהם, בביטחון העצמי שלהם. 
לוקח לפעמים עשרות שנים לקלוט שאנשים סביבך לא ממש מתעניינים בצורת ומימדי הגוף שלך, וגם אם כן, זה רגעי וחולף, ובכל מקרה אתה יכול וחייב לעצמך להשתחרר ולהפסיק להתבייש. החיים קצרים. 
כל הכבוד לקלי אוסבורן הצעירה שירדה במשקל והחלה לעסוק בפעילות גופנית, ואמרה "למדתי לאהוב את עצמי". כל כך קשה להתחיל לעשות את השינוי, ולא יזיק לכולנו לפרגן לאחרים, ולא לשמוח לאידם. 
מקווה שלא פגעתי באף אחד, ושהצלחתי להעביר את המסר המורכב שרציתי.