האמת שאני רוצה שזה יעשה לי טוב...

כל החצים מופנים לכיוון הנכון, הרוח נושבת למקום הזה, הנומורולוגיה אמרה, הקלפים הנהנו בראשם הפלסטי והמלאכים פירגנו באנרגיות טובות - השנה הגיע הזמן להיפרד מהמכשול הגדול ביותר שלי בדרך לאושר - האגו.

הגעתי לגיל שאפשר להתחיל. בכל יומולדת של חבר או משפחה אני אומר להם את המשפט ה"מצחיק" הזה  ואף פעם זה לא מצחיק, גם לא אותי...אבל בגיל 27 פתאום קלטתי שהגעתי לגיל שאפשר להתחיל, ברצינות, לוותר על להיות צודק, לשחרר בלי לדבר על זה שאני משחרר, לחייך מעומק הלב, לעזור לשם העזרה, לנסות באמת ולהסתכן בלהכשל ועוד הרבה דברים שכרגע לא עולים לי לראש אבל אוסיף אותם בסוף אם אזכר.
קשה להאמין אני משער, אבל כל משפט שכתבתי פה, כל דבר שקשור לפרידה מהאגו שלי הוא אמיתי, הוא פרי מחשבתי ויצירתי וחצבתיו מצור לבבי - לא שאלתיו ולא לקחתיו, שלי הוא כמו האגו עצמו, וכמו האגו עצמו אני מוכן לוותר על עליו, הוא לא שלי, אסתדר טוב בלעדיו ויפה שעה קודם. הנה הגיעה השעה...

לנסוע ב-120 קמ"ש בכביש של 70 זה חוסר כבוד מוחלט לחוקים של היקום ואפילו לחוקים של הדמוקרטיה הארצית שקבענו אנו, גם אם לא קבענו באופן אישי או הסכמנו קבל עם ועדה על החוקים הללו הרי שמרגע שהבנו בכוח ההגיון את משמעותם ולא פעלנו לשינוים הרי ששתיקה כהסכמה.


אני נוסע ב-120 בכביש של 70, אני משלם 1500 ש"ח על דפיקה באוטו של השכן שבאה מתוך חוסר סבלנות, אני עושה פרצוף לנהג שחתך אותי או במקרה הפחות טוב שולף אצבע אמצעית מתוך 5, עושה פרצוף למעשן בקניון, פרצוף (סמוי) למתאמן בחדר כושר שאין לו מושג מה הוא עושה ועוד הרבה פרצופים בראי החיים שרק מראים את הפרצוף האמיתי שלי -

ומה הפרצוף האמיתי שלי? אני לא בדיוק יודע, אולי קצת חמוץ מציניות, אולי קצת מתוק ממחמאות דביקות, אולי קצת קר למראה כשמנסה להיות קר רוח...
לא בדיוק ידוע מה מטרתו של הפוסט הזה, סביר להניח שהחלתי לכתוב אותו ממטרות אגואיסטיות...מכאן ועד להיפרד מהאגו הדרך ארוכה...מקווה שלא יותר מדי כי הוא עושה לי לא טוב לבריאות ומכאן הקשר לאתר הזה ולבלוג שלי.

נמאס לי להיות ציני לאנשים ולעיתים מגעיל, נמאס להיות ציני לעצמי, ונמאס לי קצת לכתוב את הפוסט הזה כי אני רוצה להתחיל לאתגר את עצמי, בזה אני טוב.
אז התחלתי אתמול בלנסוע עד 80 בכביש של 70 ו-100 בכביש של 90 וזו כבר התקדמות ואני מנסה לחייך מהלב ועוד כמה דברים המצויינים לעיל...

כדי שבאמת אוכל להתקדם בנושא אני מנסה משהו שאני ממליץ הרבה למתאמנים שלי: לפרסם את הנס, או במילים אחרות: לעדכן בכל יום את ההתקדמות שלי לעבר האושר בעתיד וגם בהווה של אושר כדרך.

המשך יבוא מחר...

באהבה,
איתמר