טוב אז ככה חברים יקרים,עברתי 3 שבועות עם הכאבים הכי חזקים שהיו לי אי פעם, הפעם בלתי נסבלים, אבל החלתתי לא לקחת שום דבר חזק לכאב רק משו עדין כדיי להרגיע טיפה מהכאב, אבל  רק בזמן שהייתי חייבת להיתרכז עם הילדים,ושלא יכולתי,טוב החלתתי לתת לעצמי להרגיש את הכאב ,כמה זמן נמשך כאב ללא משכך כאבים,זה היה קשה ללא מנוחה כמו שצריך ולתת לגוף להרגיש את הכאב הנפש,זה סבל בלתי ניסבלת ,אבל זה נמשך שעה אחרי שעה ועוד שעה יום שלם עם כאבים,ומזה לא נעים ,אבל הצלחתי לבסוף, לא ישנתי טוב בלילות לא ידעתי מה זה יום ולילה,מנסה לשכוח את הכאב,אבל רק לא לגעת בשיכוך כאבים,ללא כדורים ללא כלום,כמו צירי לילדה, כמו שן כואבת,
סובלת מכאב ולבסוף הצלחתי הפחתי אותה לחבר הכי טוב,טוב לא להגזים לא חבר הכי טוב,אבל טוב אז החלתתי עדיף את הכאב מאשר לא להרגיש את התחושה בידיים ברגליים ובכללי,להרגיש את הגוף שלם זה דבר טוב,
להיות משותקת זה סיוט,קשה,יש לך ילדים והם לא מתפקדות זה הכי גרוע מכאב,
אז ככה לא תמיד הדשא  של השכן הכי טוב ככה זה היה עם הגןף שלי,אז אין כאבים יש כאבים, יש תחושה בגוף ואין תחושה בגוף,אז אני לא כול כך אוהבת לקרוא לכאב  -כאב- כאב זאת תחושה,פילינג ,המוח הוא השולט והמהמוח אתה מחליט ,אתה חושב ,מקשיב מהמוח עושא מהמוח,הכאב מתחיל מהמוח,
אז ככה הגוף שלי סובלת עברה תאונה ומזה אני סובלת כול המערכת העצבים של הכאב במוח לא יודע איך לתפקד,אז כאב באה והולך,יש תחושה ואין תחושה ,או שהוא חזק מידיי אז  זה הופך לכאב מעצבן למוח בגוף לנפש,ואזעצבנות,
קשה לי מאוד אבל הכוח הוא הילדים שלי הם הכוח שלי להמשיך, אני מודה לאלוק-ים על הילדים החמודים שלי,אם לא היו לי את ילדיי אני לא הייתי יכולה להתמודד עם הכאב, כן הם קטנים הם לא צריכים מספיק החיוך ואת כמה כמו חיילת,משדלים, ומה הכי חשוב שהם שמחים, לא יכולים בלי אמא, והערב ללא כאב אבל לצערי געגועים לאב,תחושה בגוף לא 100% ,אבל לאט לאט לא ממהרים לשום מקום, זורמים עם המים הולכים עם הרוח, בתיקווה שיום יבוא והכול יעלם וזה יהיה כמו להיתאורר מחלום רע,טוב מספיק לעכשיו המשך יגיע,
מקווה רק לטוב ולכול מי שסובל מכאב שלא יסבול יותר,מאחלת לכם רק תהיו חזקים,אוהבת אותכם מימי,