האינסולין מזיק לבריאות באופן קשה. לרוב, ניתן להיגמל ממנו תוך זמן קצר

 

ד"ר ערן אשחר N.D, M.P.H

                   

תעשיית התרופות והממסד הרפואי מטעים את ציבור חולי הסוכרת בישראל: אינסולין ותרופות ל-"איזון" מחלת הסוכרת מזיקים לחולי סוכרת ומחריפים את מצבם.

 

לאחרונה מופעל לחץ גדול על חולי הסוכרת באמצעות תעשיית התרופות, קופות החולים השונות וארגונים נוספים בסדרה של פרסומות בהן הם מעודדים את  ציבור חולי הסוכרת לעבור להזרקה של אינסולין.

התמונה שהם מציירים נראית ממש כמו גן עדן, קץ כל הצרות של חולי הסוכרת, כל כך פשוט וורוד.

האומנם?

מאות אלפי חולי סוכרת תמימים שעלולים להאמין לפרסומות אלה יגזרו על עצמם סיבוכים ונזקים קשים ביותר עם השנים. התוצאות של מחקרים קפדניים מוכיחים בעליל שמתן אינסולין לחולי סוכרת גורם לנזק מצטבר וגדול למערכות ולאיברים רבים בגוף החולה.

לא אוכל לפרט במאמר קצרצר זה את כל העדויות המחקריות  והמדעיות המוכיחות זאת. אתם מוזמנים לקרוא את מאמרי המורחב על המחלה באתר שלי.

יחד עם זאת אני חייב להדגיש שהמחקרים המדעיים מוכיחים בבירור שאינסולין טבעי או סינתטי, שהוא אכן החומר הטבעי המופרש מבלוטת הלבלב, מזיק בצורה קשה לכלי הדם כאשר הוא ניתן בכמויות גדולות ומוגזמות ולאורך זמן.

תאמרו מיד – מה פירוש כמויות גדולות ומוגזמות? הרי חולה סוכרת אמור להזריק אינסולין עד לרמה שתאזן את  רמת הסוכר שלו בדם?

ובכן זה לא כל כך פשוט. סוכרת מסוג 2 מתאפיינת בחוסר תגובה של התאים בגוף לאינסולין. כלומר בשלבים מסוימים של המחלה מפריש הלבלב רמות גבוהות של אינסולין לדם אבל עדיין כמות גדולה של סוכר שוהה בדם ולא חודרת לתאים. בתגובה מפריש הגוף עוד ועוד אינסולין כדי לנסות להחדיר בכל זאת את הסוכר לתאים. התוצאה היא רמות גבוהות של אינסולין בדם ופגיעה בכלי הדם. אותו אינסולין הניתן בכמויות גדולות באמצעות הזרקה אחראי וגורם לאותו נזק.

כולנו מכירים את התופעה שלמרות "איזון" הסוכר בדם מצבם של חולי הסוכרת הולך ומתדרדר עם השנים עד כדי קטיעת איברים ועיוורון.

 

אם הטיפול הוא כל כך פשוט, טוב ויעיל מדוע זה קורה? מדוע אותה מחלה, שלדעת הרופאים "יש לה רצון ותוכניות משלה", ממשיכה לחולל הרס בגופו של החולה?

ומדוע דווקא תזונה טבעית וכירורגית שמובילה באמצעים טבעיים להפחתה דרסטית בכמויות האינסולין היא גם זו שמובילה לשיפור דרמטי במצב הבריאות ומניעת סיבוכים וקטיעת איברים?

הסטטיסטיקה הרפואית מראה בבירור שחולי סוכרת מועדים יותר למחלות של כלי הדם והלב ולאירועים מוחיים ולבביים.

האינסולין הוא שתורם לכך באופן מכריע!!!

הוא מקדים את בואן של מחלות הלב וכלי הדם ואת ההרס של מערכת העצבים, את יצירת הפצעים הסוכרתיים ואת העיוורון וקטיעת האיברים. כל אלה מתרחשים בקרב אלפי חולי סוכרת גם כאשר "מאזנים" אותם עם אינסולין!! משמע – אין בכוחו של האינסולין, אותו אליל מושיע, משיח השקר של הרפואה ב- 100 השנים האחרונות, כמו שאר התרופות שניתנות לחולי הסוכרת, לעצור את התהליך הזה, נהפוך הוא התרופות רק מחריפות את הבעיה שלשמה הן ניתנו, והסיבות לכך הן רבות.

הפתרון המוצע על ידי רופאי הגישה הקרויה "היגיינה טבעית" הוא להימנע מ- "להוסיף עוד שמן למדורה", אלא לטפל בגורמים הישירים להיווצרות מחלת הסוכרת.

 כל מומחי הסוכרת מתעלמים מהסיבות שיצרו את המחלה ומטפלים בתוצאה שלה, בסוכר הגבוה בדם. זו הטעות הקשה שמבלבלת את חולי הסוכרת ומסכנת את איכות חייהם. תעקבו אחרי חולה הסוכרת ותראו היכן הוא מסיים את חייו וכיצד.

ניסיוני האישי בטיפול במאות חולי סוכרת מבוגרים וגם סוכרת נעורים וניסיונם של כל רופאי ההיגיינה הטבעית בעולם מראים באופן עקבי וברור שכאשר חולי סוכרת חוזרים לשמור על חוקי הבריאות והתזונה (ואינני מתכוון להגבלה באכילת סוכרים), שאותם "מומחי" הסוכרת לא מכירים ולכן לא מזכירים אותם אפילו לחוליהם, ניתן להגיע לשיפור מדהים במצב החולה, להוריד את מינון התרופות ב- 60%  ומעלה ואפילו להחלים לחלוטין מהמחלה במקרה של תרופות הנלקחות בבליעה. ראיתי מאות חולי סוכרת נדהמים ומאושרים שהפסיקו את כל התרופות כי התזונה הטבעית הובילה אותם לאיזון עצמי של הסוכר בדם.

הבנת הסיבות האמיתיות למחלת הסוכרת ואימוץ גישה טבעית, פשוטה והגיונית זו כדרך חיים ולא כ –   "דיאטה" זמנית להשגת מטרה מידית מובילים לאיזון רמת הסוכר ללא תרופות ולתמיד.

קשה לי להאמין שחולה סוכרת שמועד לנכות קשה ולסבל ממושך לא ירצה לאמץ את אורח החיים הבריא הזה ולמנוע מעצמו את הסבל והאומללות, אלא אם כן הוא נמצא במצב של התמכרות קשה.

איזון על ידי תרופות הוא אשליה קשה משום שהסיבות למחלה בינתיים לא מטופלות והמחלה הולכת ומחריפה מאחורי הקלעים, שם במעמקי הגוף. זה הוא בזבוז של זמן יקר שעלול לגרום לחוסר יכולת להגיע לריפוי מלא של  הלבלב מאוחר יותר. מה ששגוי בגישה התרופתית הוא שטיפול בסוכרת על ידי תרופות נותן תחושה מזויפת של ביטחון לחולי הסוכרת. מטופלים חושבים שהם בריאים ברגע שרמת הסוכר שלהם יורדת לערכים פחות או יותר "נורמליים" באמצעות הטיפול התרופתי ואז הם נמנעים מלטפל בשורש הבעיה, התזונה הלקויה והטוקסמיה.

לא אחת אני שומע מפונים שמגיעים אלי – "בסוכר שלי אין צורך לטפל כי אני מאוזן על ידי התרופות" !! זו בדיוק האשליה האיומה שבה הם חיים !

 

אין יותר משמח מלראות חולה סוכרת מאושר שמעיד על עצמו שחזר לחיות מחדש. יחד עם הירידה ברמת הסוכר בדם יש ירידה אוטומטית ומשמעותית במשקל ושיפור בכל מדדי הבריאות מה שמוביל לאיכות חיים מדהימה ולביצועים גופניים משופרים.

 אין כמו תחושת הבריאות האמיתית וניתוק התלות באינסולין או בתרופות אחרות למשך כל החיים. האלטרנטיבה שהרפואה מציעה היא - "אין ריפוי מהמחלה, לכן קח תרופות שהורסות את בריאותך למשך כל החיים"! הרפואה רואה את הסוכרת כגזרת גורל גנטית שלא ניתן להימנע ממנה.

אין שמץ של אמת בטענה זו. ההיגיינה הטבעית מציעה ריפוי אמיתי ומוכח ללא שום תרופות.

מה עדיף לחולה, למשפחתו, לחברה הישראלית ולכלכלת מדינת ישראל?

להערכתי כ- 60 מיליון דולר מבוזבזים מידי שנה על טיפול כושל ושגוי בחולי סוכרת.

ניסיוני מראה שבאמצעות אימוץ גישת ההיגיינה הטבעית כדרך חיים תתרחש החלמה מלאה או כמעט מלאה בלמעלה מ -95%  מהמטופלים.

למרות הצהרותיהם של רופאים ומומחים לסוכרת שמעולם לא שמעו על גישת ההיגיינה הטבעית, לא למדו על תזונה וריפוי בתזונה ואין להם שום ניסיון בייעוץ מסוג זה לחולים במחלת הסוכרת, ניתן להחזיר את המצב לתקין, כלומר להבריא לחלוטין ובמהירות יחסית מסוכרת מבוגרים!

מה לגבי סוכרת נעורים?

למרות שסוכרת נעורים מאופיינת בהרס מאסיבי של התאים יוצרי האינסולין בלבלב מסתבר שגם במקרה זה חלה ירידה של 45-60% בכמות האינסולין שיש להזריק ביום!! מובן שכמו בסוכרת מבוגרים, להפחתה ברמות האינסולין בדם יש השפעה מכרעת על ייצוב רמות הסוכר בדם, מניעת הנזקים העתידיים לכליות, לכלי הדם, ללב, לעיניים, שיפור בתחושת הבריאות ועלייה בתוחלת החיים של חולים אלה.

 

מקורות:

 


ברקוב. ר, בירס. מ, פלטשר.א:  מרק – המדריך הרפואי השלם, 2002, זמורה ביתן, הד ארצי, כנרת.


 


Allen FM: Prolonged fasting in diabetes. Americ. Jour. Of the Medic. Scien 1915; 159, (4): 480-485.

American Diabetes Association. "type 2 diabetes in children and adolescents". Diabetes Care 23(2000): 381-189.

Anderson JW: "Dietary fiber in nutrition management of diabetes", In: G Vahouny, V. and D. Krichevsky (eds): Dietary fibers: Basic and Clinical Aspects, pp. 343-360. New York: Plenum Press, 1886.

Anderson JW, Gustafson NJ , Bryant AC, et al: "Dietary fiber and diabetes: a comprehensive review and practical application". J. Am. Diet. Assoc. 87 (1987): 1189-1197.

Barnard RJ, Lattimore L, Holly RG, et al: "Response of non-insulin-dependent diabetic patients to an intensive program of diet and exercise". Diabetes Care 5 (1982): 370-374.

Barnard RJ, Massey MR, Cherny S, et al: "Long-term use of a high-complex-carbohydrate, high-fiber, low-fat diet and exercise in the treatment of NIDDM patients". Diabetes Care 6 (1983): 268-273.

Berger W: Incidence of severe side effects during therapy with Sulfonylureas and biguanides. Hormone and Metabolic Research supplement 1985; 15: 111-5.

Campbel TC: The China Study, The Most Comprehensive Ntudy of Nutritionever Conducted and the Startling Implications of Diet' Weight Loss and Long term Health, Benbella Books, Dallas, Texas, 1995.

Diabetes Prevention Program Research Group: "Reduction in the incidence of type 2 diabetes with lifestyle intervention of Metformin". New Engl. J. Med. 346 (2002): 393-403.

Fleming RM: "The effect of high-protein diets on coronary blood flow". Angiology 2000 , 51(10) :817-826.

Fraser GE: "Associations between diet and cancer, ischemic heart disease and all-cause mortality in non-Hispanic white California Seventh-Day-Adventist",  Am J. Clic. Nutr. 70 (Suppl.)(1999):5325-5385.

Griffin Kl: "New lifestyles: new lifestyles, hope for kids with diabetes". Milwaukee Journal Sentinel 22 July 2002: IG.

Gueris J et al: Insulinemia in obese before and after fasting therapy. Journal Annuel Diabetologie Hotel Dieu (Franc) 1969; 10: 287-292.

Himsworth HP: "Diet and the incidence of diabetes mellitus". Clin Sci. 2(1935): 117-148.

Himsworth H: Diet in the etiology of human diabetes. Proceedings Of the Royal Society of Medicine 1949; 42: 323-326.

Hollenbeck C. et al: The effects of variations in percent of naturally occurring complex and simple carbohydrates on plasma glucose and insulin response in individuals with non-insulin dependent diabetes mellitus. Diabetes 1985; 34: 151.

Howard BV. Lipoprotein metabolism in diabetes mellitus. Jurnal of Lipid Research 1987; 28: 613-628.

Insulin therapy may promote atherosclerosis. Family Practice News, March 1, 1992, p.42.

Jenkins DJA, Wolever TMS, Bacon S, et al: "diabetic diets: high carbohydrate combined with high fiber". Am J Clin Nutri. 33 (1980): 1729-1733.

Kahn HA et al: Association between repotted diet and all-cause mortality. Ameri. Jour. Of Epidemiology 1984; 119,5: 775Kittagawa T, Owada M, Urakami T, et al: "increased incidence of non-insulin-dependent diabetes mellitus among Japanese schoolchildren correlates with an increased intake of animal protein and fat". Clin. Pediatr. 37 (1998): 111-116.

Kawate R: Diabetes mellitus and its vascular complications in Japanese migrants on the island of Hawaii. Diabetes Care 1979;2:161-170.

Kolterman OG et al: The acute and chronic effects of Sulfonylureas therapy in type 2 diabetes subjects. Diabetes; 33: 346-54.

Marshall J, Hamman RF and Baxter J: "High-fat, low-carbohydrate diet and the etiology of non-insulin-dependent diabetes mellitus: the San Luis Valley Study", Am J Epidemiology. 134 (1991): 590-603.

Mccarty MF: Maturity-onset diabetes – toward a physiologically appropriate management. Medical Hypothesis (England) 1981:7(10):1265-1285.

Meyer KA, Kushi LH, Jacobs DR, Jr, et al: "carbohydrates, dietary fiber and incident type 2 diabetes in older women". Am. J. Clin. Nutri. 71 (2000):921-930.

Snowdon DA: Animal product consumption and mortality because of all causes combined, coronary heart disease, stroke, diabetes, and cancer in Seventh-Day-Adventist. American jour. of Clin. Nutri. 1988; 48: 48-739.

Snowdon DA and Phillips RL: "Doses a vegetarian diet reduce the occurrence of diabetes?" Am J Publ. health 75 (1985):507-512.

Story L, Anderson JW, chen WL, et al: "Adherence to high-carbohydrate high-fiber diets: long term studies of non-obese diabetic men". Journ. Am. Diet. Assoc. 85 (1985): 1105-1110.

Sweeny J: Dietary factors that influence the dextrose tolerance test: A preliminary study. Archives of Internal Med. 1927; 40-818.

Tsunehara CH, Leonetti DL and Fujimoto WY: "Diet of second generation Japanese-American men with and without non-insulin-dependent diabetes". Am J Clin Nutri. 52 (1990): 731-738. 

Tuomilehto J, Lindstrom J, Eriksson JG, et al: "prevention of type 2 diabetes mellitus by  changes in lifestyle among subjects with impaired glucose tolerance". New Engl. J. Med. 344 (2001): 1343-1350.

Vessby B et al: Improved metabolic control after supplemented fasting in overweight type 2 diabetes patients. Acta Medica Scandinavia 1984; 216:67-74.

West K. Epidemiology of Diabetes and Its Vascular lesions. New York: Elsevier, 1978, pp. 353-402.

 West KM, and Kalbfleisch JM: "Glucose tolerance, nutrition and diabetes in Uruguay, Venezuela, Malaya and east Pakistan". Diabetes 15 (1966): 9-18.

West KM, and Kalbfleisch JM: "influence of nutritional factors on prevalence of diabetes", Diabetes 20 (1971): 99-108.

Zoler LZ: Insulin therapy discouraged in type 2 diabetes patients. Family Practice New, Sept.15, 1993, pp.1 ,26.