הפלסטיות של המוח
29/10/12 21:31
2858 צפיות
חוקרי מוח לדורותיהם דבקו בפרדיגמה שמאז הלידה המוח אמנם גדל בנפח אך מספר התאים בו הולך ופוחת כיון שבכל יום מתים תאים, וחדשים אינם נוצרים. כמו כן לימדו אותנו כי רשת הקשרים בן תאי המוח קבועה ואינה משתנה. במשך שנים רבות נוסו שיטות שונות לחידוש תאי המוח כולל הזרקות של תאי אב ממקורות שונים, ניסיונות אלה נחלו כולם כשלון אחר כשלון.
השיטות החדשות לחקר הפעילות של המוח העושות שימוש במיפויי מוח דינמיים לימדו את החוקרים רבות על פעילות האזורים השונים במוח. והנה הולך ומתברר כי לימוד פעולות חדשות כרוך בשינויים במבנה המוח, המתבטאים בהתפתחות קשרים חדשים בין תאי המוח ואף בהיווצרות תאי מוח חדשים בצמתי תקשורות שנוצרו תוך כדי לימוד או אימון.
כאשר אנשים לומדים שפה חדשה או כאשר הם מפתחים מיומנות כמו נגינה על פסנתר או כינור,אימון בספורט מסוים או רכישת מיומנות חדשה בתחום העבודה תוך כדי תהליך הלימוד מבנה המוח משתנה ובאזורים שפעילותם משתנה עקב העיסוק החדש משתנה גם מבנה הקשרים בין תאי המוח, נוצרים קיצורי דרך, צמתים חדשים של תקשורת ובתוכם תאים חדשים. כך פעילות שבתחילת הדרך קשה מאד לביצוע, איטית ורבת שגיאות הופכת במשך הזמן למהירה יותר, כמעט אוטומטית ומספר הטעויות קטן והולך.
כאשר נפגע אזור מסוים במוח ,עקב טראומה או אירוע מוחי, אזורים אחרים מקבלים על עצמם במידה מסויימת את פעילות שניזוקה. התיקון לרוב אינו שלם אך כאשר חלק מן הפעילות חוזר רואים שינויים במבנה האזורים שרכשו את הפעילות נוספת.
שינוי במבנה המתרחשים במוח עשויים לגרום גם לבעיות. אחת התופעות הידועות היא כאב הפנטום. אדם שאיבד יד או רגל חש כאבים אשר נדמה לו שמקורם באיבר שנקטע. התופעה נובעת משינוי במבנה איזור במוח הקולט גירויי כאב. במחלות נפש כרוניות כמו סכיזופרניה או תסמונת בי-פולרית (מניה –דפרסיה) מוצאים שינויים במבנה באזורים ספציפיים במוח. לא ברור עד כה באיזו מידה שינויים אלה מושרים על ידי מוטציות גנטיות או שיש גורמים חיצוניים התורמים להתפתחותם.יתכן אף שבחלקם השינויים במבנה המוח הם תוצאה של הפעילות הבלתי תקינה ולא הסיבה להפרעה.
עד כה, אף שהמדע יודע לזהות בדיוק רב יותר את השינויים במבנה המוח לא היו הצלחות בניסיונות לגרום לשינויים מבניים. העתיד צופן בתוכו תקווה שידע נרחב יותר על הפוטנציאל של המוח להשתנות יוכל לספק אמצעים ושיטות להשרות שינויים במבנה המוח על מנת לתקן ליקויים הגורמים למחלות נפש כרוניות או למחלות נוירולוגיות שכיום אין להן מרפא.
תגובות
פרופ' מוטי רביד
מנהל רפואי ומנהל האגף הפנימי ביה\"ח מעיני הישועה. פרופסור מן המנין, לרפואה פנימית באוניברסיטת תל אביב. חבר המועצה ה...
עוד פוסטים בבלוג: הבלוג של מוטי רביד
To be or not to be דילמת הפוליו
המלט של שיקספיר רלוונטי כיום יותר מתמיד. לחסן או לא לחסן. זו השאלה ,האם לחסן 200,000 ילדים הצעירים מגיל תש...
קראו עוד
על חשיבותו של האינסולין
פרופ' איתמר רז - פרופ' מוטי רביד בשם המועצה הלאומית לסוכרת הפרסומים על הסכנות שבאינסולין רחו...
קראו עוד
קנביס הוא תרופה
הקנביס הוא התרופה הפעילה העתיקה ביותר בתולדות האנושות. עדויות לשימוש בקנביס, כ- 10,000 שנה לפני הספירה, נמ...
קראו עוד
שמרו על החמלה
אם רופאים צעירים יבינו שחמלה היא רגש לגיטימי, שאין צורך להסתירו על מנת להיראות אסרטיבי וחשוב, הם ייתנו לה דרור, לטובת...
קראו עוד
אחרי החגים, מכתב גלוי לשר הבריאות הבא
מערכת הבריאות היא הרזה ביותר מכל המערכות המשרתות את האזרח בישראל. האוצר, השולט בלעדית על תקציב הבריאות, נו...
קראו עוד
ד"ר דינה ראלט PhD
מעניין שחקר המח תופס עכשו עוצמה מכל הכיוונים...הנה מחקר חדש שיבחן האם מגנזיום ישפיע על התנהלות הדאגות במח...