שימוש בתרופות ממשפחת ה-NSAIDs שכיח לטיפול בדלקת, כאב וחום. מתן התרופה מוביל לירידה בייצור הפרוסטגלנדינים על ידי עיכוב האנזים cyclooxygenase (COX), כאשר NSAIDs לא סלקטיביים מעכבים את שני האיזופורמים העיקריים של האנזים, COX-1 ו-COX-2, ו-NSAIDs סלקטיביים מעכבים את COX-2. כמו כן, NSAIDs לא סלקטיביים מעכבים את אגרגציית הטסיות באמצעות עיכוב COX-1 ומסלול ה- thromboxane A2 (TXA2). לתרופות אלה תופעות לוואי רבות, הכוללות גם דימום מדרכי העיכול העליונות, בייחוד בקשישים, במטופלים בנוגדי קרישה ובמטופלים עם סיפור קודם של דימום מדרכי העיכול. אם כי ניתן לצמצם את תופעות הלוואי הגסטרואינטסטינליות באמצעות שילוב של NSAIDs עם תרופות מקבוצת מעכבי משאבת הפרוטונים    (proton pump inhibitor, PPI) או חסמי H2. כמו כן, ניתן לראות גם תופעות לוואי במערכת קרדיווסקולרית, מערכת עצבים, מערכת הנשימה, כבד וכליות. השפעות קרדיאליות של NSAIDs בעוד שלאספירין יש השפעה לבבית מגנה ידועה, תרופות אחרות מהמשפחה עלולות לגרום להחמרת אי ספיקת לב, עליית לחץ הדם, איסכמיה ואוטם לבבי. NSAIDs-ו חולים עם שחמת הכבד   לא מומלץ לחולים הסובלים משחמת כבד הסובלים מסיכון מוגבר לדימום ואי ספיקת כליות. חשוב לציין כי הנזק הכבדי עלול להיגרם לעיתים נדירות ולרוב ההשפעה הכבדית של התרופות היא הפיכה. NSAIDs- נוגדי קרישה ו יש להיזהר בעת מתן למטופלים בנוגדי קרישה, חולים עם הפרעה בתפקוד הטסיות, או מייד אחרי ניתוח. תופעות הלוואי הנוירולוגיות כוללות מנינגיטיס אספטית, פסיכוזה וטינטון.  התרופות עלולות גם לעורר החמרה של אסתמה, ולכן בחולי אסתמה ובייחוד בחולים עם פוליפים נזאליים או סינוסיטיס חוזר, יש להימנע משימוש באספירין.  הריון והנקה הטיפול בNSAIDs אינו מומלץ ב-6-8 השבועות האחרונים להריון, שכן בשלב זה עלולות התרופות לגרום להארכת ההיריון (בשל עיכוב ייצור הפרוסטגלנדינים), סגירה מוקדמת של ה- ductus arteriosus, וסיבוכים אימהיים ועובריים בשל עיכוב פעילות הטסיות. עם זאת, רוב התרופות מהמשפחה הן קרוב לוודאי בטוחות לשימוש במהלך ההריון. השימוש ב-Ibuprofen, Indomethacin ו- הוא Naproxenבטוח בזמן ההנקה. להלן מפורטות ההמלצות הקליניות לשימוש ב-NSAIDs בקהילה, בצירוף דרגת העדות המדעית שלהן:   1.      רצוי לשקול מתן משולב של NSAIDs יחד עם PPIs, חסמי H2 במינון כפול, או Misoprostol  באנשים שסבלו בעבר מכיב הקשור ל-NSAIDs, אך בהם הטיפול ב-NSAIDs הכרחי. ניתן לתת Celecoxib לבד, אך יש להימנע משימוש בתרופה בחולים עם סיכון מוגבר לאוטם לבבי. כמו כן, אין לתת Misoprostol לנשים המעוניינות להרות (דרגת עדות מדעית, C). 2.      על מנת לצמצם את הסיכון לאי ספיקת כליות, יש להימנע משימוש ב-NSAIDs בחולים עם מחלת כליות, אי ספיקת לב או שחמת הכבד (דרגת עדות מדעית, C). 3.      על הרופאים לשקול ניטור של רמות הקריאטינין במהלך הטיפול ב-NSAIDs בחולים הסובלים מסיכון מוגבר לאי ספיקת כליות, ובחולים המטופלים במעכבי ACE או חסמי הרצפטור לאנגיוטנסין (דרגת עדות מדעית, C). 4.      יש להימנע ככל האפשר ממתן של NSAIDs ואספירין לחולים המטופלים בנוגדי קרישה. אם ניתן בכל זאת שילוב של NSAIDs ונוגדי קרישה, יש לצפות לעלייה בערכי ה-INR. יש לבצע ניטור צמוד של רמות ה-INR בחולים אלו, להתאים את מינון ה-Warfarin, ולשקול מתן טיפול להגנה על דרכי העיכול (דרגת עדות מדעית, C). 5.      לנשים מניקות ניתן לרשום בבטחה Ibuprofen, Indomethacin ו-Naproxen (דרגת עדות מדעית, C). לסיכום ניתן לומר כי התרופות נמכרות ללא מרשם רופא במדינות רבות. אולם מחקרים אפידמיולוגיים הדגימו כי שימוש בנוגדי דלקת לא סטרואידליים נפוץ באוכלוסיה הכללית, כולל בחולים עם מחלת לב ידועה. לפיכך מומלץ להערך מחדש  את מדיניות הטיפול כאשר הדגש הוא שלא מדובר בתרופות לא מזיקות. מתוך- Emed (תרגום ועריכה ד''ר נגה ליפשיץ)(American Family Physician,2009,80(12