לעיתים קרובות מגיעות אליי שאלות מחברים וחברות דואגים אשר מזהים אצל אחת מחברותיהן התנהגויות אכילה חריגות אשר עשויות להעיד על קיומה של הפרעת אכילה. השאלה הנפוצה היא כיצד עליי לפנות אל החברה על מנת שהשיחה תהיה נעימה ויעילה.

 

להלן 8 טיפים לשיחה עם חברה אשר אתם חושדים שהיא סובלת מהפרעת אכילה:

 


קבעו פגישה לשיחה. אל תעשו את זה על הדרך או באופן מפתיע. אמרו לחברה שאתם רוצים לדבר איתה וקבעו לצורך כך פגישה אישית. חשוב שהפגישה תתקיים במקום בו יש לכם פרטיות ואין הסחות דעת מיותרות.
 

הביעו דאגה. הפנייה אל החברה היא ממקום של דאגה לה ולבריאותה. שתפו את החברה בזיכרונות של ארועים ספציפיים אשר עוררו בכם דאגה. הסבירו לחברה שנדמה לכם שהתנהגות כזאת עלולה להביע קושי או מצוקה אשר מומלץ עבורה להתייעץ עם איש מקצוע.
 

הימנעו מויכוחים ועימותים. אם החברה מסרבת להודות שאכן יש קושי או בעיה, אל תתקפו. חיזרו על הדאגה שאתם חשים בגלל הגורמים אותם ציינתם אך השאירו את עצמכם במצב של הקשבה פתוחה ותומכת.
 

הימנעו מהאשמות. הימנעו מאמירות שעשויות לעורר בחברה תחושה של בושה או אשמה. ככלל הימנעו מאמירות אשר מכוונות אל התנהגות החברה ומתחילות במילה "את" כגון: “את מתנהגת באופן לא אחראי" או "את פשוט צריכה לאכול". במקום זאת השתמשו ברגשות שלכם ובמילה "אני" כגון: “אני דואגת לך כי שמתי לב שאת לא אוכל כלום כל היום בבית הספר" או "אני ממש ניבהלתי ודאגתי לך ששמעתי אותך מקיאה בשירותים".
 

הציעו איש מקצוע. הציעו לחברה להתייעץ אודות ההתנהגות שתארתם לה עם איש מקצוע כגון רופא, פסיכולוג, דיאטנית או פסיכיאטר. אם אתם חשים בנוח עם כך, הציעו עזרה במציאת איש מקצוע כזה, הציעו עזרה בקביעת התור לפגישה והציעו להצטרף אל החברה לפגישה הראשונה אם היא מעוניינת בכך.
 

הימנעו מהצעת פתרונות אינסטנט. הטיפול וההחלמה מהפרעת אכילה הינם תהליך שעשוי להיות לא פשוט בכלל. הימנעו מאמירות כגון: “אם רק תפסיקי הכל יהיה בסדר" או "פשוט תאכלי וזהו". אם החברה היתה יכולה פשוט לאכול היא וודאי היתה עושה זאת. חשוב לשדר הבנה שהחברה אינה אשמה ושברור שזה לא קל פשוט להפסיק וזהו.
 

הביעו תמיכה מתמשכת. ההתמודדות עם הפרעת אכילה היא תהליך שעשוי להיות ארוך ומייגע. חשוב שאתם תהיו מודעים ונכונים לעבור איתה תהליך ארוך. החברה תצטרך את עזרתכם לאורך כל הדרך. ציינו בפני החברה שאתם איתה ואתם תהיו שם מתי שהיא צריכה לאורך הדרך.
 

לא להתייאש. לבסוף, חשוב לזכור שהכחשה היא לעיתים קרובות חלק ממהלך המחלה. ישנם מקרים רבים בהם בשלב הראשוני של המחלה הסובל מהפרעת האכילה נמצא במצב של הכחשה, בו הוא מסרב להכיר ולהודות בקיומה של בעיה. לעיתים שום דבר בשלב זה לא יכול לחדור, לא משנה כמה תנסו ותשתדלו. במקרים כאלה, במיוחד אם האדם אליו אתם פונים כבר עבר את גיל ההתבגרות, רק הזמן יעשה את שלו. בכל זאת, אל תוותרו על החברה. המשיכו להיות שם לצידה, מתוך ידיעה שכאשר היא תהיה בשלה לפתוח את הבעיה, אם אתם תהיו שם, אתם וודאי תהיו הכתובת עבורה.


 

 

ואם מניסיונכם האישי יש לכם עצות נוספות, אשמח אם תוסיפו לרשימה....