חברים שלום
אפתח ואומר ראשית לכל חברי הפורום בבקשה קטנה וחשובה שתסיימו ליקרוא את הכתבה קחו לעצמכם משימה והזמינו לפחות שני חברים לתוך הפורום הזה לשמוע ולהשמיע.
השבוע היצעתי את עצמי לעבודה בתור סייען פדגוגי בביה"ס מיוחד של ילדים אוטוסטים ובעלי מוגבלויות שונות ואחרות מרביתן אותן מוגבלויות מוטוריות פיזיות בהן אני נושא לאורך חיי באהבה ובגאווה -[אני לא יודע אם הייתי צריך לציין זאת אבל יצא] עד לכאן החלק הקל. אתה שולח קורות חיים קורואם על היותך מורה בעל הסמכה לחינוך מיוחד ,וכמובן עוד כל מיני דברים בסיסים על עצמך ובשורת ה-"פאנץ-ליין" שאתה נכה .
ואז בא הראיון עבודה עצמו. אתה נכנס לחדר המנהלת ומיתיישב לא לפני ששיחררתה עצמך מהקב שדווקא עכשיו החליט להיתפס במרפק המדמם במיקצת..ובדיוק שהיספקתי לשלוף אותו מהמרפק עם תנועת הסתרה של המרפק המדמם בום...נופל הקב לריצפה ברעש סביר למראה מבטיהם של היושבים מולי...
[גם כאן החלק הקל והברור.]

.....שלום אני פותח כי תמיד אני נוהג ליפתוח אולי כך אתה מסיט את הפוקוס מיסביב ומיתרכזים בי. קוראים לי אורי ובלה בלה בלה ... ואז מגיע הרגע שאני צריך לפתוח התיק עם הרוכסן שתמיד שצריכים אותו הוא ניתקע-[מזכיר לכם משהו] וזה לא מצחיק כי תמיד אבל תמיד זה כך כאילו שיש נשמה לתיק שלי והוא מרגיש את ההיתרגשות.-- ואז שואלת אחת הבנות --..."אתה צריך עזרה" ואתה עונה בגאווה של חייל גולני -"לא לא אני רק מוציא את קורות החיים שלי....ובעדינות לאין קץ וללא מילים מושיט את התיק לעלמת החן וכולם עכשיו במבט לעבר התיק והרוכסן....גם שיטה להעביר את המיקוד למקום אחר....
"וגם עכשיו זה עדיין קל"
המנהלת פותחת ושואלת האם אני הולך קבוע עם הקב או שאפשר לוותר עליו? שאלתי מדוע? והיא טענה שהמקל יכול להיות כלי שהילדים יכולים להישתמש ככלי לאלימות ומיצד שני אני אצטרך את שני הידיים שלי לעבודה פיזית שיצטרכו לסייע לילדים בכל הקשור להיתארגנות שלהם בסביבה ובכיתה בין היתר ללכת איתם לשרותים לחדר האוכל וביכלל לכל מקום בבית הספר בקיצור יותר סייען ב-ADSL ופחות היתעסקות פדגוגית....
ואז היו בפני שתי אפשרויות האחת לקום לומר תודה וללכת השנייה לבלוע ולעכל ולומר -ניראה לי מאד אני מת על האתגר...נו אתם כבר יודעים באיזה אפשרות בחרתי ואני מת על "הטיטל" שירוץ בבית הספר אחרי שאתחיל בספטמבר--המוגבל שלא וויתר על המוגבלים......נסו אתם משהו אחר...
וזיכרו תמיד העולם שייך למוגבלים....