25.07.2012
26/07/12 3:09
876 צפיות
אני חזרתי.
לא הייתי באתר כמעט חודשיים. לזה היו 2 סיבות עיקרייות: עומס רב שכמעט קרע אותי ו ובגלל תחושת בלבול ואף אכזבה שאני חשתי. חודשיים אחרונים רוב הזמן היו סביבי אנשים כמוני, דהיינו, אנשים הסובלים מ-ADHD. אנחנו עובדים יחד, ולצערי רב , על פי חוק ועל פי החוזה, איני רשאית לתאר שום דבר ממה שקורה באירגון. למרות שמאירגון שלנו אפשר להסריט קומדיה איכותית
היה לי חלום, לעבוד עם אנשים כמוני, ועצם העובדה שלכמה חברי הצוות יש ADHD ,מאוד פיתה אותי לעבור לאירגון. אך , מה שנראה מרחוק כחממה לעובדים כמוני, בקרוב התברר כי האוס מוחלט: אין סדר, אין ניהול, אין עקביות. מתחילים משימה וועוזבים אותה בעמצה, בקיצור,מכלול התסמינים שכה מוכרים לנו!!!
בדר"כ בצוות יש רק עובד 1 היפראקטיבי, למעשה ADHD היא צרה פרטית של העובד בייש מזל: מפריעה לו להתקדם, הופכת אותו ליעד ללעג, עמיתים אחרים שונאים לעבוד איתו ,אפילו אם הוא בנאדם הכי מדהים בעולם. כי אחרים חייבים לבצע עבודה במקומו או אחריו. מנהל לא סובל את המסכן, משום שהוא חייב לבדוק כל מה שהעובד עשה כדי למצוא טעויות, ולמנהל חוץ מ"לגנן " את העובד יש עוד 1000 דברים על הראש ובכל זאת, ומנהל רוצה הביתה. אבל, בכל זאת, אף אחד בצוות לא סובל כמו העובד ההיפראקטיבי סובל מעצמו . צוות ממשיך והעבוד מדשדש אחרונה או נושר מהארגון.
לא ככה נראים דברים, כאשר לכמה אנשי צוות יש ADHD. ואם ביניהם מנהל או אחראי - בכלל רע. כי הוא נותן הוראות סוטרות, שוכח את מי הוא שלח ולאיזה משימה . כתוצאה מכך, הדברים נופלים בין הכיסאות, או מבצעים בצורה חלקית. חשבתי שביננו תהיה אווחה , הרי אנחנו מתמודדים יחד עם ADHD המקולל, אך להפך: המון קונפליקטים ותיסכולים, כתחלס , שום דבר לא זז וכולם לא מרוצים.
אני לא רוצה להישמע מאוד פסימית, כי בסופו של דבר אני רואה עכשיו אור בסוף הנהרה (אחרת לא הייתי חוזרת לאתר, כדי לא לקלקל מצב רוח ותקווה לאחרים).
עכשיו בעקבות נסיבות חיצוניות עומס פחת ואיתו פחתו לחצים . דברים מתבצעים בצורה יותר מושלמת ואווירה בצוות השתפרה...
אני בינתים עשיתי מסהגעתי למסכנה : החלום של כל המעביד הוא עובד-תמנון , שיכול לבצע 10 דברים בו זמני. ואנחנו, אנשים עם ADHD , בדיוק להפך, ככל שבו זמני יש עלינו יותר משימות, כך תסמינים של ההפרעה שלנו הולכים וגוברים. ושום RITALIN לא יעזור.. תוריידו ממנו עומס ועובדה תבצע כהלכה.
.
תגובות
קריסה
אני סובלת מדרגה חמורה של ADHD ורוצה מאוד להכיר אנשים כמוני, שמדי יום, נלחמים במחלה ששמה \\\"הפרעת קשב וריכוז\\\&q...
עוד פוסטים בבלוג: יומן מלחמה ב-ADHD
07.11.2012
חודשיים לא כתבתי בבלוג. בכוונה שתקתי כדי לא לספר טרם הזמן מסקנה...
קראו עוד
08.09.2012
היום גיליתי פוסט של ציפי קץ "הרגשות הילד לפני סיום שנת הלימודים". היא &...
קראו עוד
31.08.2012
היום גיליתי בפורום שלנו דיון חדש :" החלטות לשנה חדשה". נזכרתי שראש השנה בפתח ויש לי...
קראו עוד
21.08.2012
אנשים רגילים פשוט לא מבינים איך מעניין ומצחיק לחיות עם הפרעת קשב וריכוז. גולשים רבים כבר ציי...
קראו עוד
16.08.2012
האירוע שאני הולכת לספר עליו קרה איתי לפני מספר חודשים. מאז כבר עבר די הרבה זמן ואין חשש שמישה...
קראו עוד
אפרת_זיו
ברוכה השבה! חסרת לנו
חנן טסקר
היי קריסה,
ברוכה השבה !!!
אני חושב שדווקא כשקשה, אז מקום כמו הקהילה שלנו יכולה להיות הכי שימושי ויעיל. פה את לא תצטרכי להסביר יותר מידי למה קשה לך, ומה כ"כ מתסכל אותך... כי כולנו חווים דברים שכאלה ויכולים להתחבר למה שאת חווה.
גם אני עובד במקום די דומה למה שאת מתארת. מה שהכי עזר לי הוא לא לנסות להגדיל ראש יותר מידי ולנסות לעבוד בצורה מערכתית. אלא להתמקד במשימות שלך ולנסות לבצע אותם על הצד הטוב ביותר. בנוסף, כאשר מקבלים משימה/ מטלה מהמנהל אני תמיד נוטה לשלוח מייל עם סיכום פרטי הפגישה והמטלה שאותה קיבלתי על מנת שיהיה תיעוד... זה תמיד טוב שיהיה לי גיבוי כאשר יטענו שלא עשיתי משהו.