בכניסה למועדון כושר נראתה מודעה עם תמונת אישה צעירה שזופה ורזה ומתחת הכיתוב:
" הקיץ הזה, האם את רוצה להיות בת ים או לוויתן?"
אישה, שלא נראית בדיוק כמו הנערה במודעה בחרה לענות לשאלה, וזהו נוסח תשובתה:
לכל מאן דבעי,
לווייתנים תמיד מסובבים בחברים ( דולפינים, אריות ים, אנשים סקרניים). יש להם חיי סקס פעילים, הם נכנסים להריון וממליטים לווייתנים גורים מתוקים להשתגע.
הם עושים חיים משוגעים עם דולפינים, ומפוצצים עצמם כל היום עם שרימפס, משחקים ושוחים בימים, ורואים מקומות נפלאים כמו פטגוניה ושוניות אלמוגים בפולינזיה. הם זמרים נפלאים שאפילו הקליטו CD.
הם יצורים נפלאים כמעט ללא טורפים ותוקפים, פרט לאדם. הם אהובים, מוגנים ונערצים.
לעומתם בנות ים לא קיימות. אם היו קיימות, סביר להניח שהיינו מוצאים אותן סביב קליניקות פסיכואנליטיקאים בגלל משבר זהות חמור: דג או בת אנוש?
אין להם חיי מין היות והן הורגות גל גבר המתקרב אליהן, ( מבלי להיכנס לסוגיה כיצד הן יכולות בדיוק הן יכולות לעשות סקס..)
ולכן גם ילדים אין להן.
כל זה עוד מבלי להזכיר את הריח שלהן, מי רוצה להתקרב לנערה המריחה כמו חנות דגים??
מבחינתי הבחירה ברורה לחלוטין – אני מעדיפה להיות לוויתן.
נ.ב. אנחנו נמצאים בעידן בה התקשורת מכניסה לראשינו שרק אנשים רזים הם יפים. אבל אני מעדיפה להנות מגלידה עם הילדים שלי, ארוחת ערב משובחת עם גבר שיודע לעורר בי צמרמורת, וקפה עם חברים. במהלך השנים אנו מעלים במשקל מכיוון שאנו אוספים ואוגרים כל כך הרבה מידע בראש שכבר אין שם מקום, והמידע מתפזר על פני כל הגוף, כך שאיננו כבדים, אנו פשוט גדולים מתרבות, חינוך, ושמחה. החל מהיום, אסתכל במראה באחוריי ואחשוב לעצמי "וואו, תראו כמה שאני חכמה.."