שלום רב,
קראתי ומאוד התרשמתי ממה שכתבת... אני רופא שיקום הרבה שנים במחלקה לשיקום לאחר אירוע מוחי בבית לוינשטיין. אני חלק מהצוות, אך רוב התחושות שלך מוכרות לי היטב משיחות עם חולים. 
זה ממש נכון, שהתהליך השיקומי לאחר שבץ מוחי קשה וארוך, בעיקר בשלבים ראשונים לאחר האירוע. הכל חדש והכל לא ממש ברור. בשבילנו זה עבודה יום יומית קשה, אך רגילה, בשבילך - זה פעם ראשונה...
אני לא יודע באיזה מחלקה אתה מאושפז... אני יכול רק לתת מספר עצות מהניסיון של המחלקה שלי.
על רוב השאלות אתה יכול לקבל תשובות מהרופא המטפל שלך. זה אפשרי בביקור רופאים או בשיחה יזומה בחשרו של הרופא בשקט. כדאי לבקש פגישה כזו, להתכונן ולשאול. כתובת נוספת - זה עובדת סוציאלית... גם היא יכולה לתת הדרכה חשובה בחדרה. אם אתה מרגיש צורך בתמיכה פסיכולוגית כדאי לפנות לצוות ולבקש... בלי להתבייש!
גם אנשי צוות אחרים חיבים לתת תשובות בתחום שלהם! זה נכון שאין זמן, זה גם נכון, שאם תשאל שאלות במקום לעבוד, אתה תפסיד זמן טיפול יקר ותהפוך ל"רשע"... אז תחפש יחד עם המטפל את הצורה האופטימלית כדי לשאול ולקבל תשובות. זה חשוב גם לך וגם לצוות... סך הכל מטרה - אותה מטרה וכדאי להתקדם ביחד.
עם הרבה כוח רצון והרבה סבלנות אני בטוח שתצליח בשיקום שלך.
תרגיש טוב! 

כל מה שאני כותב ואכתוב זה כבר לאחרים(מקווה שיהיו כמה שפחות)
כשאתה נמצא בעין הסערה אין לך זמן לחשוב
כל מה שאני כותב זה תובנות בדיעבד וכעת אני בתהליך "עיכול"
אין לי כל טענות ומאנות ,לכולם יש אותה מטרה
הבעיה שאותו אחד זוהי 100% בעייתו
והוא חיי איתה 24 שעות ביממה ונפלה לו צרה שלא ידעתו ואינו יודע מאין זה בא לו
מה שאני רוצה לכתוב זה מנקודת מבטי האישית, איך לנסות ולקבל את המיטב האפשרי וללמוד לחוות
ולתת מידע לכל מי שמנסה לעזור  ולהבין מהי בעייתו
מנסיוני הקטן ,מתברר שמי שקיבל אירוע מוחי כל אחד ובעייתו הוא
הסבל הוא אישי והכאב יחודי המערכת העצבית נפגעת וצריך להתמודד עם בעיות שונות ומשונות
כל אחד ופגיעתו הייחודית לו ,הרופאים והמטפלים יכולים לעזור באופן כללי ,אבל רק החולה יכול
לגלות ולראות ממה הוא סובל
ואז הרופא.מטפל מנסה לאבחן את הבעיה

ציון שלום
אין ספק כי המעבר מהמחלקה הפמנימית או הנוירולוגית למחלקת השיקום עלול להיות בעיתי וקשה. מטיפול אינטנסיבי "רפואי" עוברים לטיפול שיקומי שהינו לעיתים ארוך ומפרך. כנויורלוג הייתי מציע לשוחח עם הרופא המטפל לגבי הדרכים היעילות למניעה שנינית שכן המטרה החשובה ,מעבר לשיקום ,הינה לנסות ולמנוע עד כמה שניתן אירוע נוסף. עליך להתיעץ עם הרופא המטפל לגבי בדיקות עזר שטרם בצעת ויתכן וקיימת התויה לביצוען כגון דופלר צואר,אקו לב,הולטר אקג,פרופיל קרישיות ועוד וכן לגבי איזון אגרסיבי של גורמי הסיכון הוסקולרים ובחירת טיפול מניעתי מיטבי הכולל תכשיר לדילול דם וסטטינים. לדאבוננו חלק גדול מהחולים לאחר שבץ אינם ממלאים את ההמלצות וחווים אירוע נוסף שהיה עשוי להמנע.
בברכת בריאות שלמה
איתן   

לד"ר איתן אוריאל, תודה רבה על העצות
אבל תאר לך-אחד שנפ עליו דבר כזה משמיים שכל דבר קטן הופך להיות מהומת אלוהים ,מי יכול לחשוב על שהצעת למי יש זמן לחשוב על הדבריםם
לבצע?! זה בכלל מעבר לקוחותינו
כל מה שאנו רוצים זה לנוח לאחר ביצוע פיזיוטרפי או כל פעילות גופנית
כל מהלך של פעילותלבדיקות מצריך החלפת לבוש נעילת נעליים ואת כל זה צריך עזרה
אז אם בדברים שהם מובנים מאליהם קשה עלינו הדרך
אז לעשות דברים  כדי למנוע הישנות אני מדבר על חיי היום הקשים  על אוכל שאתה אוכל ונתקע בחלק הפגוע ואחר כך צריך להקיא אותו
המצב לא קל ולכל אחד בעייתו הוא
מי שחווה אירוע מוחי קל ,כן , יש לו זמן לחשוב על הימנעות האירוע
אבל,,כאן בא האבל הגדול,, ההתמודדות איך לשנר טווח תנועה תוך מלחמה תמידית כל דקה ודקה נגד הטונוב ההולך ומתגבר
תנועות השרירים הבלתי רצוניות שמחוללות בחלקים הפנימיים ואני אפחלו לא יודע(לפחותאחת איתרתי-דימום במעי וכן אין את האפשרות ללכת פשוט ללכת הטונוס מקבע את שרירי הרגל השמאלית ככה שיוצא שהרגל הימנית הופכת להיות עייפה וחלשהיותר
בכל אופן תודה על עצתך